חיפוש

פרופסור לאושר

כל אחד נהיה פה קואוצ'ר, פרופסור לאושר מאסטר באיך לגרש את החושך - "בבוקר תשים שירים של שמחה בערב תלמד לאהוב את עצמך גם כישלון הוא הרי הצלחה תזכור שהכול זה עניין של נוסחה!" אחד אמר לי לשיר ולרקוד השני אמר שצריך לעמוד אף פעם לא לרדוף אחרי עוד ועוד ועוד "תסתפק במועט," זה כל הסוד החיים הם כספת, ויש לו ת'קוד - "תלמד לשחרר, זה לא מסובך העבר כבר עבר - מקומו רק בפח ואין סוף סגור, ואין לב שבור הכול זה שטויות, הכול זה סיפור." וכולם אבודים, וכולם בודדים וכולם מפחדים עכשיו להמשיך וכולם הרוסים, וכולם מחפשים איזה מישהו חכם וגדול להמליך ואני, אני לא יודע זה הכול נשמע לי ריק אני שומע ושומע ותמיד בסוף שותק ואולי אני צודק ואולי זו עוד טעות ואולי נמאס לי כבר לחפש את המשמעות - לנתח את הרגע ולשאול את השאלות ולשחק

ציפור

לפעמים, כשהעניינים קצת מסתבכים הכאב נפרש לרגליי שטיחים-שטיחים כשהמציאות העקשנית לא עושה לי הנחה ושער הדמעות שלי נפתח שוב לרווחה - במקום להתרסק, להימחק ולשקוע אני מרכיב זוג כנפיים ועף לי גבוה כי מעיניה של ציפור, למעלה, אי שם הכאב הזה נראה כמו טיפה קטנה בים ופתאום הכול הופך להיות יותר ברור אני מבין שהתקופה הזאת היא פרק בסיפור ובתוך חיים שלמים עם עתיד, הווה, עבר - היא כולה פסיק זעיר, היא כלום ושום דבר וכל מה שכבד עליי נראה כל כך רחוק רק יבשת עצובה מול אוקיינוסים של צחוק אלוהי הפרופורציות נגלה אליי פתאום ונותן לי את הכוח לנצח את היום אני נוחת לאדמה ברגע האחרון השטיחים מגולגלים בחזרה אל הארון ואז מסיר את הכנפיים מגבי, ושוב נשבע - אני לא עצוב יותר, עד הפעם הבאה.

אחרי מיליון שנה

אנחנו לא מדברים בטלפון כל יום או יושבים לקפה פעם בשבוע בשגרה הצפופה שלי – אין לך מקום ובחיים העסוקים שלך - אני לא שחקן קבוע אני לא מעודכן בכמה כבר רזית או איפה היית בחופשה האחרונה ואם את שותה עם סוכר או סוכרזית ומה הוא קנה לך אתמול במתנה ואת, את לא יודעת מה אכלתי אתמול ועם איזה לפטופ אני מסתובב כי מה שיש בינינו – זה קצת יותר גדול חוט שקוף נצחי, שמחבר מלב אל לב וזה תמיד מדהים אותי מחדש שאני לא נפגש איתך המון כנראה לאהבה שלנו אין שעון כי גם אם אני אראה אותך אחרי מיליון שנה, איכשהו נמשיך - כאילו כלום לא השתנה.

בטח לא עכשיו

בטח לא עכשיו, רק עוד כמה שנים - תצליח לקרוא את כל הסימנים ומה שהיום נראה כמו אסון יתבהר להיות הדבר הנכון בטח לא עכשיו, זה יותר מדי כואב לזמן יש נטייה לדייק את הלב ואתה תתבגר, הזמן יעבור החושך הזה הוא רק תנופה לאור בטח לא עכשיו, אתה עוד לא יכול להבין את כל הסיפור הגדול הגשם יורד, האדמה רטובה הרוחות יסדרו הכול לטובה בטח לא עכשיו, כי קשה מדי לראות השמשה הקדמית שלך מוכתמת מדמעות ומה שנראה לך כמו סוף העולם יהפוך עם השנים להיות לך סולם וגם הלילה הזה, הקשוח, השבור - יתגבש להיות עוד פרק בסיפור כשכל הנקודות יתחברו בסוף לקו זה יקרה, אולי מחר, אבל בטח לא עכשיו.

מבחן הזוגיות הגדול

ברוכים הבאים למבחן הזוגיות הגדול – אם שרדתם את זה, תשרדו כבר הכל כי להיות תקוע 14 יום עם אותו בנאדם, באותו המקום באותו החלל באותו הגורל עם יד על הלב, זה לא קל כבר הפכתם את כל הטירוף לשיגרה ומצאתם דרכים לשלם שכר דירה ושיחקתם קצת טאקי, מיינתם ספלים וראיתם סדרה הזויה על פילים וקניתם קצת במבה, וקליק, וקבוקים השליח של הפיצה ואתם כבר אחוקים וחיכיתם לראות את ביבי נואם ובלילה... עזבו, זה נשאיר ביניכם ובבוקר החלפתם את הדיו במדפסת בערב עשיתם סיבוב במרפסת ופתחתם קבוצה לכל השרוטים ורבתם, השלמתם, עשיתם סרטים וישנתם עד שתיים, ודפקתם מקלחות ועליתם, כל אחד, שני קילו לפחות וחישבתם מתי כבר תוכלו להסתפר ושאלתם בייאוש: מתי זה ייגמר? אז אם אחרי כל זה אתם עדיין ביחד אם הקורונה הזאת לא הצליחה לקחת את כל השפיות לפר

Quarantine Cheer

This song is for you If you’re quarantined, blue, All crazed in a cage In this new kind of zoo Where distance is king And touch is taboo You could choose to be bitter - A sad-sofa-sitter - And then, go complain All about it on Twitter OR You can decide Living life would be fitter My friend, there's so much Beyond our control Some things just take time Some things take their toll Things bigger than you, me And every good soul What if this is creation’s Soft whisper to you Your unplanned staycation Your own cosmic cue To pause, clear some space In your closet and head Feet-up off-the-pedal, Day binge-watch in bed Get to know your kids better (See - you did good!) Call m

דברו איתי

דברו איתי עכשיו על משהו אחר תעצמו את העיניים, תנסו להיזכר מה בכלל קרה כאן לפני השיגעון דברו איתי על ביבי, דברו אירוויזיון דברו קצת על הסרט שראיתם לא מזמן על האקסית שסימסה לכם לפני הבלגן תשאלו: ״תגיד, צריך גם לגננת מתנה? ואצל מי בכלל עושים את הסדר השנה?" דברו על טבעונות, על הרכבת הממשלה על מתי כבר יסיימו את הרכבת הקלה דברו על שום דבר, דברו כבר על הכל על מי הולך לקחת באח הגדול דברו איתי עכשיו על מזג האוויר ואם זה עוד נאום בלייב אז תנו לי להעביר דברו על הרעב באפריקה וכו' דברו על הטיול האחרון שלכם לחו"ל דברו סתם על שטויות, תכינו לי קפה דברו על החדש של רייכל, היפה דברו שוב על האקזיט של הבן של השכנה דברו איתי עכשיו כאילו כלום לא השתנה דברו בלי הפסקה על הנכדים המתוקים עזבו אותי עכשיו מספירת הנדבקים

שיר עידוד

זה שיר עידוד לכל מי שמתחרפן בבידוד לכל מי שנמצא במצב רוח ירוד לכל מי שמרגיש שהעולם הזה אבוד יש לך כרגע שתי אפשרויות – להתמרמר, להישבר, להיגמר או לחיות יש הרי דברים שלא בשליטתך יש דברים יותר גדולים ממני וממך ואולי מסתתר בתוך כל זה סיפור אולי היקום מעביר אותך שיעור והוא שולח לך מסר, חבוי ומרומז - להוריד את הרגל לרגע מהגז לנקות את הנשמה להסדיר את הנשימה לעצור ולהודות (יש לך על מה!) אז זה זמן לסדר בארון את הבגדים לבלות יותר זמן, רק אתה והילדים לחזור לחברים אחרי שהתרחקת לעשות בינג' לסדרה שאף פעם לא הספקת לדפוק מגש של פיצה לקרוא כמה ספרים להיות עם עצמך ולכתוב על זה שירים להתקשר ולדבר יותר משתי דקות עם אמא לחיות פחות החוצה וטיפה יותר פנימה ואם זה לא עוזר ואם אני חופר ואם אתה אומר: ״עזוב אחי, שחרר״

ופל לימון

בכיתה ב', בפורים המורה כתבה פתק להורים: "נא לשלוח את הילד עם משלוח מנות, אפשר להכין ואפשר גם לקנות!" אז אבא לקח אותי למכולת של יששכר והתחיל להעמיס כאילו אין מחר - אזני המן עם פרג ותמרים שוקולדים מחו״ל (הכי יקרים!) נחשי גומי בצבע ירוק סוכריות קופצות, צמר גפן מתוק מסטיק אבטיח, טופי בשקית ואפילו סוכריה שהופכת למשרוקית ביום של פורים הגעתי נרגש עם משלוח מנות שווה ממש והיתה תהלוכה, ונתנו לנו לרקוד והמורה התחפשה לקיפי בן קיפוד אבל בסוף היום יצאתי קצת עצוב כי קיבלתי משלוח מנות די עלוב כל הדרך הביתה כעסתי כל כך וכמעט שזרקתי את המשלוח לפח - צלחת עלובה צהובה מקרטון עם רעשן אוזן המן ו... ופל לימון כשסיפרתי לאבא את מה שקרה הוא נישק לי את הראש ואמר לי: "לא נורא, הכי חשוב זה שתמיד תיזכר איך שימחת בחג מישהו

מאה אלף

לפני חמש שנים בערך קצת איבדתי את הדרך אז במקום לבכות בלילות המרים פתחתי עמוד בפייסבוק, וכתבתי בו שירים כתבתי על בדידות ועל אהבה ועל ייאוש ועל תקווה כתבתי על פצעים ועל נשיקות ועל אמא שלי ועל פחמימות ריקות וזה נהיה מן קטע כי אנשים התחילו לעקוב ולחטט ולצטט ואפילו לאהוב והיום העמוד הזה הגיע למאה אלף עוקבים אז חייבים לחגוג את זה, פשוט חייבים! בהתחלה חשבתי להוציא ידיעה לעיתון או לבקש מצוקרברג שיצלם איזה סרטון או אולי שלט ענק באיילון (אה, כבר היינו בסרט הזה, נכון...) בסוף החלטתי לכתוב שיר קטן בלי זיקוקים ובלי בלגן רק להגיד תודה לכל מי שעוקב - אין לכם מושג מה זה עושה לי בלב... ואני יודע שפייסבוק זה חדשות ישנות ושבאינסטוש החיים הרבה יותר קלים אבל אף פעם לא הייתי איש של תמונות תמיד הייתי איש של מילים.

  • Facebook - White Circle
  • YouTube - White Circle
  • Instagram - White Circle