חיפוש

לכל מי

לכל מי שעבר את הלילה שסלח על בגידה של הגוף לכל מי שהמשיך הלאה, הלאה לכל מי שהצליח לעוף לכל מי שחייך אל העצב שהבטיח למצוא בחושך תקווה שבחר להניח את החרב לכל מי ששרד אהבה לכל מי שנגע בנשמה ועמד מול היופי עצור נשימה לכל מי שנלחם בצללים אני עומד כאן מולכם - ואין לי מילים לכל מי שבער עם השמש שביקר במצולות ועדיין נושם שהלך בשבילים של הנפש לכל מי שעדיין חולם לכל מי שהדביק את השברים שעוד נהנה מפשטות הדברים לא נבהל כשהכול התמוטט לכל מי שיודע, יודע לתת לכל מי שבחר לא לברוח שמבעד לבכי זכר לחייך ספרו לי מאיפה הכוח ספרו לי, למדו אותי איך.

שנה רגילה

שתהיה לנו שנה רגילה כזאת שתחזיר אותנו להתחלה בלי בידודים, בלי מסיכות ואם כבר גלים - רק בים של שמחות שתהיה לנו שנה שגרתית עם בוקר בהיר ותקווה אמיתית שנדע להבחין בכל הפרטים שנחזור לבסיס, לדברים הפשוטים שתהיה לנו שנה מאושרת בלי מבזקים או דרמה מיותרת שמדבר הדאגות יישאר תמיד שומם שנשמח גם ביומיום הצפוי, המשעמם שנשב עם קפה ועיתון במרפסת כל רגע כזה, הוא רגע של חסד שלא נמעיט בכוחה של תפילה ובעיקר, שתהיה לנו שנה רגילה.

בית ספר

השנה הזאת עשתה לנו בית ספר – נכנסנו ויצאנו מהסגר מלמלנו במבוכה, ״יהיה בסדר!״ למדנו להחזיק את הנשימה לנעוץ רגליים גם כשאין אדמה לחיות עם הבלבול להיגמל טיפה מחו"ל ולחכות שיעבור כבר המבול השנה הזאת עשתה לנו בית ספר - כמעט שלא יצאנו מהחדר מלמלנו בתמיהה, ״יהיה בסדר!״ התרגלנו איך לחיות גם עם פחות הגעגוע לא עשה שום הנחות וחיפשנו שם סימן או סתם מישהו שמוכן להגיד שכבר עמדנו במבחן השנה הזאת עשתה לנו בית ספר - למדנו לחבק רק משני מטר מלמלנו בתקווה, ״יהיה בסדר!״ קיבלנו שיעור על מנוחה על נדיבות, ועל כוחה של משפחה והיינו אבודים אבל סיפרנו לילדים איך קורצנו מחומר של שורדים אז עכשיו אנחנו בדיוק על התפר ונשאר לי לקוות בלב שלם - שאת כל מה שלמדנו בבית ספר בשנה הזאת נזכור גם ליישם.

טיפש

בשנה הזאת, אני מאחל לעצמי להיות אחד כזה שעושה טעויות. יותר מדי זמן הלכתי על בטוח במקום לטרוף הכול, לקחתי לי רק ביס פחדתי אז לקפוץ כי לא היה ביטוח וכל החלומות נשארו אצלי בכיס והיה קשה ללכת, אז נשארתי במקום נתקעתי רוב הזמן על אותו העמוד דחיתי למחר כשיכולתי כבר היום והקשבתי רק לווייז במקום ללכת לאיבוד ופחדתי לשחרר, ופחדתי להשמין ופחדתי ללכלך את הידיים בדמעות וזה קטע משוגע כי פתאום אני מבין - הרגעים הכי יפים שלי נולדו מהשגיאות וזה זמן לשים בצד את הילד המפוחד כבר נתתי לו מספיק הזדמניות אלוהים מקציב דמעות לכל אדם כשהוא נולד ואני, את שלי, כבר ביזבזתי על שטויות אז בשנה הזאת אני רוצה להיות אחד כזה שעושה טעויות, שרץ אל תוך האש אני מבטיח להיות חכם מספיק כדי להרשות לעצמי להיות טיפש.

בין המלח לסוכר

השנה היו לי כמה נפילות הדרכים בהן הלכתי לא תמיד היו קלות אנשים בהם בטחתי הפנו לי את הגב היו דלתות שנטרקו לי בפנים, וזה כאב השנה היו לי כמה הצלחות הדרכים בהן בחרתי עמדו בהבטחות אנשים הקימו בית בלבי המשוגע היו עיניים שראו אותי נקי, וזה נגע ומה נשאר לי לקוות לשנה החדשה - שתהיה קצת חזקה, שתהיה קצת חלשה שתזכיר לי את הסדר העדין והמוכר בין הטוב לבין הרע, בין המלח לסוכר שתפתח לי התחלות, תסגור את הסופים ותשמור על האיזון בין הסטירות לליטופים.

גשרים

מי ייתן והשנה אתיר את הקשרים ואבנה לרגלי גשרים-גשרים גשר מהשכל, ישר אל תוך הלב גשר מכל מה שהדחקתי לכאב גשר שישא אותי מעל כל הבדידות ואחד לחלומות, שיוביל למציאות גשר מפויס, חזק כמו יהלום מהילד שהייתי לאיש שאני היום אחד כזה יציב, מהזיוף אל האמת (גם לגשרים הכי גדולים יש נטייה להתמוטט) גשר צר מאוד שיוליך לאמונה - באלוהים בבני אדם בפשטות הכוונה ואחד כזה פנימי, שחרוט עליו את שמי - הגשר המדויק, ממני אל עצמי.

פחות קשה

בדלת כבר עומדת השנה החדשה אם היא רק היתה שואלת אם יש לי בקשה הייתי מסתכל לה בעיניים בלי בושה ואז אומר לה ש… אני רוצה להיות טיפה פחות קשה. טיפה פחות קשה עם עצמי, עם אחרים טיפה פחות קשה עם משפחה, עם חברים להפסיק להתחשבן בסופה של כל תקופה הפנקס שלי פתוח והיד כבר עייפה וגם לי מותר לנוח, וגם לי מותר קינוח וגם לי מותר לצאת קצת טמבל בוויכוח לזכור שזה בסדר לפעמים גם לפחד וללמוד שחרטה היא הזדמנות להיוולד ולשחרר את העבר, ולישון עד מאוחר ולא למות מכל מילה שמישהו אמר או לא אמר ולעמוד על המשקל בלי להתייסר ולסלוח לעצמי, כל פעם קצת יותר ולזרוק את הצפיות, ולאהוב את הטעויות הרי מכל טעות בסוף רק למדתי איך לחיות ולהעביר את כל היום מול נטפליקס, בלי לחשוב ולחתוך ממי שלא עושה לי טוב ולהפסיק כבר להרים משא של אחרים

חולצה

היום בפעם הראשונה הורדתי חולצה בים - היה לי חם או שסתם נמאס לי כבר להיות הילד שעומד תמיד בצל והבושה - שתישרף, שתלך לעזאזל היום בפעם הראשונה הורדתי חולצה בים – והשמיים לא נפלו והגלים לא חדלו ואף אחד לא הסתכל והכל המשיך להתנהל כמו בכל חוף אחר בישראל - ארמון בחול, סוכת מציל מוכר ארטיק שצורח: ״שוקו-וניל!!״ היום בפעם הראשונה הורדתי חולצה בים – ולא משנה עד כמה הילד ההוא יציק לי או יגרום לי להרגיש רע אני לא אלבש אותה יותר לעולם בחזרה.

האנשים הזמניים

כשהיינו ילדים לימדו אותנו לשאוף לנֶצַח.⁣ מישהו ריסס על קירות לבנו התמימים את הגרפיטי:⁣ "והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה".⁣ ⁣ כשמתבגרים, מבינים לאט-לאט שהנצח הזה הוא טריקי.⁣ כי ארמונות בחול לא נשארים לנצח.⁣ ואוכל במקרר לא נשאר לנצח.⁣ וגם אנשים, גם אנשים לא תמיד נשארים לנצח.⁣ ⁣ אנחנו גדלים עם התפיסה שככל שמישהו מלווה אותנו יותר זמן,⁣ כך הוא יותר משמעותי וחשוב לנו.⁣ אבל בחיים של כולנו מסתובבים אנשים זמניים.⁣ אנשים שלא ילכו איתנו יד ביד עד הסוף.⁣ שנכנסו לחיינו לזמן מוגבל במטרה מסוימת.⁣ ⁣ האנשים הזמניים מגיעים בדיוק ברגע שהיינו צריכים אותם.⁣ אנשים שכנראה לא יהיו שם כשיעלו כתוביות הסיום.⁣ הם באים להעביר אותנו שיעור.⁣ ללמד אותנו משהו על עצמנו.⁣ ללחוץ לנו על איזה כפתור.⁣ לעזור לנו להתמודד.⁣ לראו

להזיע

זה לא מספיק לחלום, צריך גם להזיע מי שלא צועד בחום אף פעם לא יגיע הזהב בסוף נופל על מי שעוד נלחם שלא פוחד ללכלך את הידיים בפחם פגשתי אנשים שחיכו למזל שוויתרו על האושר וקראו לזה גורל שננעלו בביתם, הגיפו את התריסים ישבו רגל על רגל וקיוו לניסים ופגשתי אנשים שגם בחורף הנורא רדפו אחרי השמש, לא השאירו לה ברירה שפתחו את הכספת בלי שנתנו להם את הקוד שלא היו להם רגליים, והצליחו לרקוד ואבא שלי אמר: "לחלומות צפוף בכיס, מי שרוצה לזכות בלוטו, שיקנה קודם כרטיס הדרך היא קשה אבל לומדים להיזהר כל קיצור הרי בסוף רק יאריך אותה יותר. ועוד תמצא סדקים של אור בחושך הפגיע אבל זה לא מספיק לחלום, צריך גם להזיע״.

שיעורים

מבחוץ זה נראה כמו עוד יום רגיל⁣ אתה ילד עם תיק, שעומד על השביל⁣ הוא ארוך ומפותל כמו חדק של פיל⁣ המסע שלך תיכף עומד להתחיל⁣ ⁣ הלוואי והיתה לי נוסחה מנצחת⁣ או חוברת עם כל התשובות הנכונות⁣ השנה מתגנבת ותיכף נפתחת⁣ ויש לי רק כמה עצות אחרונות⁣ ⁣ צא לשחק בהפסקות עם הילדים⁣ (כולנו צריכים לפעמים גם לנוח!)⁣ ואל תיקח קשה אם תסתבך עם הבדידים⁣ או אם לא תספיק להעתיק מהלוח⁣ ⁣ זה בסדר לא תמיד לדעת את התשובה⁣ רק אל תשכח את הבננה בתיק⁣ תהיה זה שמפריד אם נפתחת מריבה⁣ ואל תיקח ללב אם מישהו מציק⁣ ⁣ המורה שלך רוצה תמיד בטובתך⁣ היא תקשור לך את השרוך⁣ או תחבוש לך את הפצע⁣ הכי חשוב שרק תאמין בעצמך⁣ ותיתן את הדף גם אם עברת את האמצע⁣ ⁣ אם יש חרם בכיתה - אל תיתן לו יד⁣ אתה לא חייב תמיד ללכת

  • Facebook - White Circle
  • YouTube - White Circle
  • Instagram - White Circle