חיפוש

לפעמים, זוכים בלוטו

"יש כאלה שזוכים בלוטו" לחש לי לא מזמן איש חכם. אחר כך יצא לי לחשוב על מה שהוא אמר. ההסתברות לזכות בפרס הראשון בלוטו היא בקירוב אחד ל- 13,983,816. משוגע לגמרי. חסר סיכוי. אבל קורה שאצל מישהו מצלצל הטלפון, הוא עונה, ואז אשכרה מודיעים לו שהוא זכה. גם אצלי צלצל הטלפון. אז למה כל כך קשה לי להאמין? אנחנו חשדניים כלפי האושר, וכשהוא מגיע אל סף דלתנו, אנחנו מסרבים לפתוח. זה נדיר, אבל לפעמים - משהו טוב נופל עלינו. סתם ככה, משומקום. ואנחנו, במקום לחטוף ולחבק אותו בלי לשאול שאלות – מכניסים אותו לחדר חקירות, מעמעמים את האורות, מניחים אותו על השולחן ואז הופכים אותו על גבו, מסובבים אותו לכל הכיוונים, מטלטלים אותו, ומחפשים רמז, שריטה, סימן שיסגיר אותו. אנחנו מתישים אותו. ושלא תטעו, אנחנו זוכים בלוטו, כל כך הרבה פעמים במהלך החיים שלנו. עבודה חדשה שתמיד חלמנו עליה. דירה חדשה שתמיד חלמנו עליה. אהבה חדשה שתמיד חלמנו עליה. העבר לימד אותנו לא לבטוח בזרים שמחלקים סוכריות. זה יכול להיגמר באסון או בלב שבור. אז כשמשהו טוב קורה אנחנו מתיישבים ועושים רשימה של כל מה שיכול להשתבש. מחפשים את הקאץ'. הרי לא יכול להיות, אלוהים ישמור, שמשהו טוב פשוט הגיע. אז אנחנו הורגים אותו עם שאלות, עם ספקות, עם ניתוחים, עם "אבל". כשהיינו ילדים, התרגשנו לקבל מתנות. היינו מתנפלים עליהן בהיסטריה, תולשים את הסרט הצבעוני, קורעים את הנייר, ולא חושדים לרגע שאולי מסתתרת שם פצצה מתקתקת. היום, כשאנחנו מקבלים מתנה - אנחנו ממששים אותה, מנערים אותה, מעבירים אותה שיקוף, סורקים אותה עם גלאי מתכות, מנסים לזהות קצוות חדים, ואז, בזהירות-בזהירות ובנימוס פותחים אותה, רחוק רחוק מהגוף ומהלב. כמה אבסורד זה שאנחנו כל כך רגילים לחושך, שהתחלנו לפחד מהאור. כמה אבסורד זה שכל כך קשה לנו לבחור להאמין שמשהו טוב פשוט צנח אל תוך החיים שלנו. "יש כאלה שזוכים בלוטו" לחש לי לא מזמן איש חכם. אז כשהטלפון שלנו צלצל להודיע לנו שזכינו, אני לא עניתי. מזל שהוא היה שם לענות ולקבל את ההודעה בשביל שנינו.

237 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מחלת רקע

אולי זה הכל בגלל המגיפה אולי זה בגלל שאין תיאטרון יותר מדי זמן משתוללת סופה ויש אינטרסים סמויים לשלטון אולי זה הכל בגלל המגיפה או החום שהולך וחוזר בגלים אולי זה בגלל שאין עוד תרופה או בגלל שיש כבר מיל

פתטי

כשהמורה לספרות נתנה לנו תרגיל ושאלה מי רוצה להקריא אותו בקול כבר כמעט הצבעתי ובאתי להתחיל אבל כל כך התביישתי, ששתקתי כמו גדול והשיר נשאר בתיק, קצר אבל פואטי - רק לא לצאת פתטי, רק לא לצאת פתטי לפני שנה

בטח לא עכשיו

בטח לא עכשיו, רק עוד כמה שנים - תצליח לקרוא את כל הסימנים ומה שהיום נראה כמו אסון יתבהר להיות הדבר הנכון בטח לא עכשיו, זה יותר מדי כואב לזמן יש נטייה לדייק את הלב ואתה תתבגר, הזמן יעבור החושך הזה הוא

  • Facebook - White Circle
  • YouTube - White Circle
  • Instagram - White Circle