חיפוש

פינצטה

כמעט נגמר היום, ואני עדיין ער

הנרות על העוגה שלי תיכף נדלקים

אני חושב על הזמן שעובר כל כך מהר

ומבין שזו היתה שנה של דיוקים.

כי עד עכשיו חייתי בווליום משוגע -

הכי גדול, הכי מהר, הכי כואב ועד הסוף

פתאום, בין כל הרעש, משהו בי נרגע

אני מפנה מקום לשקט, שיגיע וישטוף.

אני כבר לא צריך מיליון ומשהו חברים

בחרתי בפינצטה רק את מי שבא לי טוב

כל מי שגרם לי לספקות או ייסורים

נתבקש לצאת החוצה, לקום ולעזוב.

האהבה שלי, הבנתי, היא לא כמו בסרטים

וכבר אין לי בעיה להיות מולה חלש

אני עדיין משתדל לא לקרוע את החוטים

ולבחור בה, כמו גדול, בכל בוקר מחדש.

נשארו לי חלומות, את חלקם כבר לא אגשים

וזה בסדר כי הצלחתי לברר לי מה חשוב

ויש שעות יפות, ויש ימים קשים

החשבונות הישנים כבר לא עושים אותי עצוב.

יש לי משפחה, היא לא מושלמת, זה נכון

אבל כל עוד הם בריאים - אני מודה לאלהים

ואין לי עוד פרארי או מיליונים בחשבון

אבל בניתי לי חיים, במו ידיי, וזה מדהים.

כמעט נגמר היום, ואני עדיין ער

אין שום זיקוקים, רק זוג עיניים וחיבוק

אמא התקשרה, אולי יקפוץ חבר

וזה בעצם כל מה שרציתי בדיוק.

404 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מחלת רקע

אולי זה הכל בגלל המגיפה אולי זה בגלל שאין תיאטרון יותר מדי זמן משתוללת סופה ויש אינטרסים סמויים לשלטון אולי זה הכל בגלל המגיפה או החום שהולך וחוזר בגלים אולי זה בגלל שאין עוד תרופה או בגלל שיש כבר מיל

פתטי

כשהמורה לספרות נתנה לנו תרגיל ושאלה מי רוצה להקריא אותו בקול כבר כמעט הצבעתי ובאתי להתחיל אבל כל כך התביישתי, ששתקתי כמו גדול והשיר נשאר בתיק, קצר אבל פואטי - רק לא לצאת פתטי, רק לא לצאת פתטי לפני שנה

בטח לא עכשיו

בטח לא עכשיו, רק עוד כמה שנים - תצליח לקרוא את כל הסימנים ומה שהיום נראה כמו אסון יתבהר להיות הדבר הנכון בטח לא עכשיו, זה יותר מדי כואב לזמן יש נטייה לדייק את הלב ואתה תתבגר, הזמן יעבור החושך הזה הוא

  • Facebook - White Circle
  • YouTube - White Circle
  • Instagram - White Circle