חיפוש

האבל ואני

תיכף השמש תטפס אל החלון

ואני אז ארד מהמיטה

אתקשט בבגדים חדשים מהארון

כמו כלה ביום חתונתה.

בטלוויזיה ישדרו - שם ליד תמונה

הדמעות יחנקו את הגרון

ותוכלו להתחיל, כמו בכל שנה

את חגיגות יום הזיכרון.

והכאב שלי ירגיש פתאום כל-כך שולי

בבית-השכול הזה אני המארחת

כי היום הזה הרי הוא בשבילכם, לא בשבילי

אני אף פעם לא באמת שוכחת.

ובין "תודה שבאתם" למדבקה של ה״יזכור״

שעון החול שלי ידהר ואז יכריע -

עכשיו הכל נגמר, עכשיו אפשר לחזור

לגיהינום שלי, שבו אין איש מפריע.

כי הריק הזה שבי, התרגל כבר לעצמו

וכשהיום יחלוף כמו כל דבר זמני

פתאום אתם תלכו, כל אחד לעולמו

ונישאר כאן, רק האבל ואני.

333 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מחלת רקע

אולי זה הכל בגלל המגיפה אולי זה בגלל שאין תיאטרון יותר מדי זמן משתוללת סופה ויש אינטרסים סמויים לשלטון אולי זה הכל בגלל המגיפה או החום שהולך וחוזר בגלים אולי זה בגלל שאין עוד תרופה או בגלל שיש כבר מיל

פתטי

כשהמורה לספרות נתנה לנו תרגיל ושאלה מי רוצה להקריא אותו בקול כבר כמעט הצבעתי ובאתי להתחיל אבל כל כך התביישתי, ששתקתי כמו גדול והשיר נשאר בתיק, קצר אבל פואטי - רק לא לצאת פתטי, רק לא לצאת פתטי לפני שנה

בטח לא עכשיו

בטח לא עכשיו, רק עוד כמה שנים - תצליח לקרוא את כל הסימנים ומה שהיום נראה כמו אסון יתבהר להיות הדבר הנכון בטח לא עכשיו, זה יותר מדי כואב לזמן יש נטייה לדייק את הלב ואתה תתבגר, הזמן יעבור החושך הזה הוא

  • Facebook - White Circle
  • YouTube - White Circle
  • Instagram - White Circle