גפרור / נעם חורב
תודה שלא האמנת בי, תודה.
זה גרם לי להמשיך להילחם כמו שדה
ובאמצע הסופה, כשיכולתי אז לטבוע
המילים המורידות שלך לקחו אותי גבוה
תודה שאמרת לי: ״את לא מסוגלת״
זה גרם לי לפרוץ כל שער או דלת
ולדחוף את עצמי אל מעבר לקצה
כי מי שמאמין ומחפש, בסוף מוצא
תודה שאמרת לי: ״אין לך סיכוי״
כי כל גפרור קטן של פחד או דיכוי
התלקח בתוכי למדורה של אמונה
ושרף את כל מי שעשה אותי קטנה
תודה שאמרת לי: ״תרדי מהעץ״
כי למדתי לקחת כל אבן או חץ
לבנות מהם בסוף חומה של גאווה
ולהאמין בלב שלם: אני טובה, אני טובה.
ומאז, כל טיפה של רעל היא תמריץ להתחזק
ואף אדם אף פעם לא יזרע אצלי ספק
אז תודה שדחפת אותי בירידה
ותודה שלא האמנת בי, תודה.