כבד / נעם חורב
הלוואי שלא הייתי כזה כבד
רוב הזמן אני עסוק בלפחד
ובלילה במיטה לפני שאני נרדם -
אני מנתח כל משפט
וכל שתיקה
וכל אדם
הלוואי שהייתי יותר זורם
המחשבות שלי הפכו לרעש צורם
אני קורא על זה ספרים
ונפגש עם חברים -
אולי מישהו ילמד אותי
לצחוק על הדברים
הלוואי שהייתי יודע להקליל
השאלות שמטרידות אותי
עולות עכשיו על טיל
ופרטים שאנשים ברגע שוכחים -
אני סוחב לי על הגב, כמעט כל החיים
הלוואי שהייתי יודע לעצור
אבל כל מילה נכנסת לי מתחת לעור
מדליקה אצלי שריפה
כמעט מכל גפרור
אולי אני רגיש מדי, וזה כל הסיפור
ואולי, רק אולי,
זה מי שאני, ודי.
אולי נולדתי להרגיש הכול עד הסוף -
לפעמים זו יד פתוחה
לפעמים זה עוד אגרוף
ומישהו חכם אמר לי פעם:
"תנשום.
אם אתה לוקח הכול ללב,
כנראה שיש לך שם הרבה מקום."