בשם הנאורות התכחשתי לשמי הפניתי עורף לעמי, לדם מדמי. בשם האנושיות שכחתי את האנשים מרוב הצורך להרשים חיפשתי את מי להאשים אז חילקתי את העולם לחזקים וחלשים. מרוב אגו אמנותי בגדתי במשפחתי מכרתי את שבטי חירבתי את ביתי. אטמתי את האוזניים עצמתי את העיניים חיכיתי למחיאות כפיים אי-שם, מעבר לים בשם זכויות אדם שכחתי מה זה להיות בנאדם.

אמא אחת סיפרה לי שזאת שנה שנייה ששלושת הבנים שלה לא יצאו לחג והיא על אפס שעות שינה. אחר כך היא איחלה במלוא הכוונה: "שיפה ושונה תהא השנה." ואני הבנתי מהי אמונה וכמה כוח יש לאנשים פה במדינה.

שתהיה לנו שנה בלי גיבורים שנשאיר את הדרמות רק לשירים שהבוקר יתחיל עם אור מהתריס בלי שום אויב שצריך להביס שתהיה לנו שנה בלי גיבורים שלא נסחוב על הגב משא של אחרים כל כך הרבה כדורים באוויר כל כך הרבה כתובות על הקיר שלא נתבייש לאכול מהסיר שתהיה לנו שנה בלי גיבורים שלא נתרגל לעולם למחירים הכבישים עמוסים המבשרים מנוסים שלא נזדקק השנה לניסים עשינו דוקטורט בלהסדיר נשימה החיים מרגישים כמו עוד משימה ומותר לנו להיות עייפים ומותר לנו להיות חשופים ומותר לנו לפחד מסופים שהצעירים יתעסקו בשטויות של צעירים...