אדוני השופט / נעם חורב
- horevnoam1
- 14 במרץ 2021
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 9 באוק׳ 2021
אדוני השופט,
אין משהו שאפשר לעשות?
אני שואל אותו
והוא, בעיניים מכוסות,
מצביע על החוק
מבלי להתבלבל:
״יש חוקים,
אתה יודע
וחוקים הם מברזל.״
אדוני השופט,
אז איפה עוברים הגבולות?
אני שואל אותו שוב
בפנים מבוהלות
והוא מושיט לי את ידיו,
שאראה שהן כבולות
אדוני השופט,
זה מרגיש לי מעוות.
הוא מסתובב אליי לאט
ומסביר לי שם
כמעט
בנימוס שבין זרים:
יש נצחונות אכזריים
שעדיף שלא תדע
במרווחים שבין החוק
לצעקה של הילדה
אדוני השופט,
שאלה אחרונה
ברשותך -
ומה אם זו היתה הילדה שלך?
והוא רק שתק
ואז צעק
כמעט בלחישה:
״סדר בבית המשפט!
לילדה הבאה בבקשה.״
פוסטים אחרונים
הצג הכולרק שלא ניקרע כמו ים סוף. שלא נעמיק את הפצע החשוף. שלא נגזור את החוט השקוף. כן, אם בכל דור ודור האויב עומד עלינו לכלותנו - רק שלא ניפגע...
איך אפשר לדבר על פריחה כשיש לנו אחים שכלואים בחשיכה שקופאים עכשיו מקור ואין להם שמיכה בלי ריח של בית וחום של משפחה איך הפרפר פורש את...
בכיס המעיל מהחורף שעבר לא מצאתי שום שטר או קבלה, גם לא מסיכת קורונה כחולה רק סיכה צהובה כמו עדות עצובה שהקפיאה לי את הדם - כל כך הרבה...
Comments