אחותי / נעם חורב

את זוכרת אחותי

מה שאז לחשת לי

מה שאז הבטחת לי

איך מחקת לי את הדמעה

איך ראית לי את הנשמה

כשהשמש נעלמה

למקום אחר

את זוכרת אחותי

מה שאז אבד בי

מה שאז נולד בי

המשקולת לרגליי

הצמרמורת בידיי

והחופש בעיניי

שתמיד חוזר, בוער, דוהר איתי

את יודעת אחותי

זה כבר לא כואב לי

זה כבר לא טורף בי

חוט המשי מסתלסל

ונקשר בחוט ברזל

רק האור בחוץ נופל

ותמיד מוחל, צוהל, גואל אותי

שתינו נלחמות

להחזיק את החיים

להתפייס עם הסופות

לדבר עם אלוהים

ולפקוח את העיניים

יש דברים יפים לראות

יש שמיים, אין שמיים -

ואנחנו נשארות.