אנשים צריכים ביניהם עדינות / נעם חורב

אנשים צריכים ביניהם עדינות

גם כשהם עולים על גדותיהם מריקנות

שתהיה כתף קטיפה להניח את הראש

ברגע אחד מזוקק וקדוש

כי ברחוב ההומה משליכים אבנים

יש בדידות וצפיפות ואינסוף סכינים

רק הבית בפנים עוד מוגן וזהיר

יש סירים על הגז ותמונות על הקיר

וריח טרי של עוד הזדמנות

אנשים צריכים ביניהם עדינות.


אנשים צריכים ביניהם עדינות

כשנגמר החלב הם יורדים לחנות

כשנגמר המקום הם שוברים את הקיר

כשנגמר ביניהם, הם לומדים להסתיר

ורק הידיים נוגעות-לא נוגעות

האור שוב נכבה בחדר-מדרגות

הם חיים אומללים באותה חסכנות

אנשים צריכים ביניהם עדינות.


אנשים צריכים ביניהם עדינות

אין אלוהים ואין חסינות

הם תולים על הקיר לוח שנה

סוגרים חלונות מפני הזקנה

ואין להם כלום מלבד בדידותם

הם חוזרים זה לזה כמו לבית ילדותם

והבית בפנים עוד מוגן וזהיר

הסירים על הגז, התמונות על הקיר

הקצב איטי והמוות מהיר

הם שותקים יד ביד, מלאי סלחנות

אנשים צריכים ביניהם עדינות.


(מתוך ׳שמש בצנצנת׳)

פוסטים נבחרים