בצד המאמין / נעם חורב

אני בטוח שאז, בתקופת המכבים

אחד מהם עלה לכולם על העצבים

וכשמצאו את פך השמן, הוא דווקא ביאס -

"זה יספיק כולה ליום. אל תבנו על נס."

ואז כשהם התחילו להתפלל ולברך

הוא עמד בצד, לבד, הצביע וגיחך

ואחד מהם זרק לו: "מה יש כבר להפסיד?

בוא ותצטרף, מה, באת להוריד?"

ואז משום מקום, הנס הזה קרה

שמונה ימים שלמים דלקה המנורה

וכל המכבים רקדו שם עם האור

רק זה שאז גיחך - יצא בסוף חמור

אז בחנוכה הקרוב, שתכף ייכנס

אני מאחל שלא נהיה כמו ההוא, המבאס

שנבנה תמיד על נס, גם בלי להבין

ושתמיד נבחר להיות בצד המאמין.