בצד המאמין / נעם חורב
אני בטוח שאז, בתקופת המכבים
אחד מהם עלה לכולם על העצבים
וכשמצאו את פך השמן, הוא דווקא ביאס -
"זה יספיק כולה ליום. אל תבנו על נס."
ואז כשהם התחילו להתפלל ולברך
הוא עמד בצד, לבד, הצביע וגיחך
ואחד מהם זרק לו: "מה יש כבר להפסיד?
בוא ותצטרף, מה, באת להוריד?"
ואז משום מקום, הנס הזה קרה
שמונה ימים שלמים דלקה המנורה
וכל המכבים רקדו שם עם האור
רק זה שאז גיחך - יצא בסוף חמור
אז בחנוכה הקרוב, שתכף ייכנס
אני מאחל שלא נהיה כמו ההוא, המבאס
שנבנה תמיד על נס, גם בלי להבין
ושתמיד נבחר להיות בצד המאמין.