חיפוש

גיהינום / נעם חורב

אם היית אומר לי לשכוח אותך -

הייתי שוכחת

בוראת לי חיים חדשים בשבילך

בלי להביט לאחור

במקום שבו אין את הריח שלך

מקום שלא ייתן לי לזכור

אם היית אומר לי לחכות לך -

הייתי מחכה

יושבת על כיסא דמיוני

לילות ובקרים

במוזיאון הדמעות הפנימי

שאין בו כניסה למבקרים

אבל אתה לא אומר לי לשכוח

ואתה לא אומר לי לחכות

ובגיהינום הזה שבין שניהם -

אני צריכה להתרגל

לאט לאט

לחיות.

פוסטים אחרונים

כל יהודי נולד עם מספר דמיוני על היד שהולך תמיד איתו - לאורך חייו לאורך מותו כל יהודי נולד עם רכבת שקופה ממנה ירד ועליה חייו ועליה צחוק...

רק שלא ניקרע כמו ים סוף. שלא נעמיק את הפצע החשוף. שלא נגזור את החוט השקוף. כן, אם בכל דור ודור האויב עומד עלינו לכלותנו - רק שלא ניפגע...

איך אפשר לדבר על פריחה כשיש לנו אחים שכלואים בחשיכה שקופאים עכשיו מקור ואין להם שמיכה בלי ריח של בית וחום של משפחה איך הפרפר פורש את...