חיפוש

גליץ' / נעם חורב

הכל סביבי שביר

יש משהו באוויר

שמזהיר אותי,

מזהיר

כי מחשיך פתאום מוקדם

כי אין מי שיחבק

כי עצבות של בני אדם

זה הרי עסק מדבק

כי אין יותר שום חג

כי יש גשם ברחובות

והפסיכולוג שלי מודאג

שאתקרב שוב לקצוות

אבל הנפש חכמה

היא לא נולדה אתמול

היא נזהרת מעצמה

וזוכרת את הכל

היא דואגת כל הזמן

שאנשום,

שאסתכל -

הרי מספיק רק גליץ' קטן

והופ,

אני נופל.

פוסטים אחרונים

רק שלא ניקרע כמו ים סוף. שלא נעמיק את הפצע החשוף. שלא נגזור את החוט השקוף. כן, אם בכל דור ודור האויב עומד עלינו לכלותנו - רק שלא ניפגע...

איך אפשר לדבר על פריחה כשיש לנו אחים שכלואים בחשיכה שקופאים עכשיו מקור ואין להם שמיכה בלי ריח של בית וחום של משפחה איך הפרפר פורש את...

בכיס המעיל מהחורף שעבר לא מצאתי שום שטר או קבלה, גם לא מסיכת קורונה כחולה רק סיכה צהובה כמו עדות עצובה שהקפיאה לי את הדם - כל כך הרבה...