ג'אנק-פוד / נעם חורב

אחרי המסיבה הייתי קצת שיכור

במקום לחתוך הביתה, נעמדתי בתור

חיכיתי לשולחן עם עוד אלף רעבים

והזמנתי מטוגן עם אקסטרה רטבים

טרפתי כמו חזיר עד הפירור האחרון

וידעתי שאחר כך זה יקשה עליי לישון

שהכול ישב בבטן, כמו איזו יציקה

ושאקום מחר בבוקר עם צרבת מציקה

ובכל זאת עוד המשכתי, לא יכולתי להפסיק

אפילו שהבנתי שבסוף זה רק יזיק

ובין ביס לביס, פתאום עלתה בי מחשבה -

איך ג׳אנק-פוד לפעמים דומה לאהבה

ואיך זה אנושי, להיות כל כך רעב

ולהכניס את האדם הלא נכון ללב

למסור לו את המפתח, לתת לו לטייל

להתמכר שוב לטעות ולא לרצות להיגמל

גם אם זה ברור שהוא עושה לנו רע

ושמחר, מוקדם בבוקר, נצטער על זה נורא.

פוסטים נבחרים