חיפוש

השלום ושברו / נעם חורב

עודכן: 9 באוק׳ 2021

לפני 20 שנה

הייתי נער

עם תקווה

חדה כתער -

לשלום,

לפיתרון,

להרוג האחרון

עד אותה תמונת אדם -

ידיים הטבולות בדם

מונפות מהחלון

לפני 20 שנה

הייתי נער

עם תקווה

חדה כתער

שנתלשה מצווארו –

נשארנו אני,

השלום

ושברו.

פוסטים אחרונים

כל יהודי נולד עם מספר דמיוני על היד שהולך תמיד איתו - לאורך חייו לאורך מותו כל יהודי נולד עם רכבת שקופה ממנה ירד ועליה חייו ועליה צחוק...

רק שלא ניקרע כמו ים סוף. שלא נעמיק את הפצע החשוף. שלא נגזור את החוט השקוף. כן, אם בכל דור ודור האויב עומד עלינו לכלותנו - רק שלא ניפגע...

איך אפשר לדבר על פריחה כשיש לנו אחים שכלואים בחשיכה שקופאים עכשיו מקור ואין להם שמיכה בלי ריח של בית וחום של משפחה איך הפרפר פורש את...