השליח

בדרך לעוד משפחה

ימינה חזק על המדרכה

אני עוצר מול שער צבוע בתכלת

בודק אם השם תואם את השלט

נשען בכבדות על המעקה

מוריד את התיק,

ואז מחכה.

כי בפנים הבית גועש מחיים

שיגרה שתפורה כמו שמיכה של טלאים

מנורה משתלשלת מלב התקרה

פירמידת פירות בתוך קערה

טלוויזיה דלוקה, סכו"ם, צלחות

חביתות וסלט ואז מקלחות

וצחוק מתפוצץ

וצל מהעץ

וילד בן שבע צועק וקופץ

אני עומד שם בחוץ ולא ממצמץ

ואני מושך את הרגע

ככל שאפשר

רק שייקחו את מעט הזמן שנשאר

לפני שייעצרו להם

כל השעונים

לפני התמונה

בכל העיתונים

אני נותן להם עכשיו

רגעי חסד אחרונים

ואז פותח את השער שצבוע בתכלת

מרים את היד

ודופק על הדלת.

פוסטים נבחרים