top of page

ופל לימון / נעם חורב

בכיתה ב', בפורים

המורה כתבה פתק להורים:

"נא לשלוח את הילד עם משלוח מנות,

אפשר להכין, ואפשר גם לקנות!"


אז אבא לקח אותי

למכולת של יששכר

והתחיל להעמיס כאילו אין מחר -


אוזני המן עם פרג ותמרים

שוקולדים מחו״ל (הכי יקרים!)

נחשי גומי בצבע ירוק

סוכריות קופצות

צמר גפן מתוק

מסטיק אבטיח

טופי בשקית

ואפילו סוכריה שהופכת למשרוקית


ביום של פורים הגעתי נרגש

עם משלוח מנות שווה ממש

היתה תהלוכה,

נתנו לנו לרקוד

והמורה התחפשה לקיפי בן קיפוד

אבל בסוף היום יצאתי קצת עצוב

כי קיבלתי משלוח מנות די עלוב


כל הדרך הביתה כעסתי כל כך

וכמעט שזרקתי את המשלוח לפח -

צלחת עלובה צהובה מקרטון

עם רעשן

אוזן המן

ו... ופל לימון


כשסיפרתי לאבא מה קרה

הוא נישק אותי בראש

ואמר לי:

"לא נורא,

הכי חשוב זה שתמיד תיזכר

איך שימחת בחג מישהו אחר

ואם נותנים, זה תמיד מכל הלב

בלי להשוות

ובלי להתאכזב

אז אל תיעלב

ואל תעשה חשבון

אולי בשבילך זה סתם ופל לימון

אבל יש ילדים שבשבילם זה המון."


(מתוך 'שמש בצנצנת')

コメント


פוסטים נבחרים
bottom of page