כמעט / נעם חורב

כמעט גרמתם לי לחשוב

שאני לא טוב

הייתי ככה קרוב

לקום ולעזוב

התכופפתי כל פעם קצת

מכל מילה של איש ברחוב

כמעט גרמתם לי להאמין

שאני לא מספיק

לא הצלחתי להחזיק

את כל הציפיות

את משקל הטעויות

ופחדתי לדבר

אז שתקתי כמו אידיוט

כמעט גרמתם לי להתבלבל

כבר התחלתי לקפל

את הזנב בין הרגליים

כיוונתם בול בין העיניים

ויריתם בי חופשי,

כשנהרגתי אז אמרתם:

״נו תבין, זה לא אישי״

כמעט גרמתם לי לחזור

לנקודת ההתחלה

האמונה כמו אורחת בביתי,

התבלבלה

מרוב מילים גבוהות

מאלוהי ההשוואות

ממלחמות שאז חרחרתם -

מספרים בטבלאות

כמעט גרמתם לי להאמין

שאני לא כזה חשוב

זה עצוב

בחיי, זה עצוב

איך ברחתי כמו עלוב

לאותו ספק ישן

כמעט ויתרתי על הלב שלי,

מזל שהוא עקשן.

פוסטים נבחרים