לאישה שהייתה / נעם חורב

לאישה שהייתה הכל בשבילו

שעזבה ולקחה את כל מה ששלו

כבר שנתיים שאת ביבשת אחרת

מקווה שטוב לך ושאת מאושרת

היה לי לא קל, שתדעי לך, בינינו

לחיות עם מה שהשארת לי ממנו

לסחוב אותך כל הדרך אליו

לשמוע את שמך מתגלגל על שפתיו

חייתם אז כמו זוג נוודים

חולמים על דירה, משפחה וילדים

כיסא נדנדה, אגרטל עם פרחים

מה יותר מזה כבר הייתם צריכים?

ואלוהים יודע כמה ניסיתי

מה לא אמרתי, מה לא עשיתי

השארת לי את הלב שלו פצוע, סגור

מה כבר יכולתי לעשות עם לב שבור?

ואיך הוא אהב אותך, זה כאב

כמו שאותי הוא כנראה לא יאהב

בשמלה ארוכה, לבנה ומוארת

ככה אני זוכרת אותך ונשברת

לא ניסיתי לגרום לו לשכוח

לא חשבתי שיהיה בו את הכוח

לא לדמיין שזו את כשהוא נוגע

וללמוד איך לחיות בלי להתגעגע

לאישה שהייתה הכל בשבילו

רציתי לכתוב לך שעכשיו את כבר לא

הבטחת לו לחזור, נתת לו לבכות

והיום סוף סוף הוא הפסיק לחכות.