להזיז את הים

זאת הפעם האחרונה

שאת מחבקת

שנינו יודעים, אני לא משוגע

עכשיו תני לי להוריד

את הדמעות שלי בשקט

תמיד אחרי הבכי

הכול פתאום נרגע

המבול כבר בגבינו,

ועדיין מטפטף

את לימדת אותי

שאמת זו חולשה

אני זוכר לילות שתויים,

הייתי בא תמיד יחף

מתפשט כל כך מולך

כשאת עוד לבושה

תיכף אקום מתוכך

ואצא לי לדרך

תישארי פה

עם כל התשובות הצודקות

כל כך הרבה מילים

שאת אומרת רק בערך

כל לב בסוף

הוא בית-קברות של סודות

תראי,

אני נודד ליבשות הרחוקות

אל הדרכים הארוכות -

אולי תבואי איתי גם

או תבקשי שאשאר

את אוקיינוס של שתיקות

ואני,

אני לא יודע להזיז את הים.

פוסטים נבחרים