top of page

לזאת שחמקה / נעם חורב

לזאת שחמקה לי מבין האצבעות

לפעמים בלילה אני עוד חושב עלייך

על כל מה שיכולנו להיות

ועל איך השנים חלפו בלעדייך


העבר מטפס כמו גנב אל ראשי

מצייר זיכרונות, מטייל לי בלב

מזיז רהיטים ישנים בנפשי

כשדלתות החיים ממשיכות להסתובב


לזאת שחמקה לי מבין האצבעות

אני יודע שהיום את כבר מישהי אחרת

האם גם אצלך הדמעות מתחבאות?

האם גם את רק כמעט מאושרת?


ושוב הלילה מתחיל כמו תמיד

עם תרמיל חרטות כבד על הגב

ואין לי עוד משהו חכם להגיד

אז רק תסלחי אם אשאל שוב עכשיו -


אם היינו עדיין רוקדים

מחזיקים עד התו האחרון

איך היינו קוראים לילדים?

איך היה נראה הסלון?


אם היינו בסוף נשארים

לומדים שוב איך לאהוב

האם היינו באמת מאושרים?

ולמה הכאב הזה עושה לי כל כך טוב?


(מתוך ׳שמש בצנצנת׳)

コメント


פוסטים נבחרים
bottom of page