מלחמה של אחרים / נעם חורב

״רוסיה פלשה לאוקראינה!״

המגישה בחדשות הכריזה לאט

ואני הזזתי מבט

מהחביתה לסלט

ומלמלתי: ״אוי, זה נורא!״

כי היה לי אכפת

״אז יפנו תושבים מבתיהם?״

המגישה פתחה בשיח

ואני פיניתי כלים מהמדיח

״זה תלוי מה יהיה לו להרוויח״

נתן הפרשן הסבר

ואני גמגמתי: ״אוי, זה נורא!״

והחזרתי את הקוטג' למקרר

״לאנשים נשרף הבית!״

המגישה הישירה מבט למצלמה

בדיוק לשנייה

ואז סידרה את האוזנייה

כשאני סגרתי את המגירה

ותוך כדי סיננתי:

״אוי, זה נורא!״

״ילדה בת עשר נהרגה!״

המגישה החניקה בכי

ודמעה אחת קרה

התגלגלה לה על הלחי

ואני אימצתי קול מלא דאגה:

״ילדה נהרגה…

איך זה קרה?

אוי ואבוי, זה נורא!״

פתאום ווטסאפ מהעוזרת:

"מצתערת.

ילד שלי באוקראינה.

אני לא להגיע מחר.

(סמיילי עצוב)״

אז צעקתי לך:

"ממי, זה חשוב!

נתקענו בלי מנקה...

והבית מכה!

יש לך מישהי להקפיץ

בהתראה כזאת קצרה?

אוי, זה נורא.

עכשיו באמת, זה נורא."

פוסטים נבחרים