מלחמה של אחרים / נעם חורב
״רוסיה פלשה לאוקראינה!״
המגישה בחדשות הכריזה לאט
ואני הזזתי מבט
מהחביתה לסלט
ומלמלתי: ״אוי, זה נורא!״
כי היה לי אכפת
״אז יפנו תושבים מבתיהם?״
המגישה פתחה בשיח
ואני פיניתי כלים מהמדיח
״זה תלוי מה יהיה לו להרוויח״
נתן הפרשן הסבר
ואני גמגמתי: ״אוי, זה נורא!״
והחזרתי את הקוטג' למקרר
״לאנשים נשרף הבית!״
המגישה הישירה מבט למצלמה
בדיוק לשנייה
ואז סידרה את האוזנייה
כשאני סגרתי את המגירה
ותוך כדי סיננתי:
״אוי, זה נורא!״
״ילדה בת עשר נהרגה!״
המגישה החניקה בכי
ודמעה אחת קרה
התגלגלה לה על הלחי
ואני אימצתי קול מלא דאגה:
״ילדה נהרגה…
איך זה קרה?
אוי ואבוי, זה נורא!״
פתאום ווטסאפ מהעוזרת:
"מצתערת.
ילד שלי באוקראינה.
אני לא להגיע מחר.
(סמיילי עצוב)״
אז צעקתי לך:
"ממי, זה חשוב!
נתקענו בלי מנקה...
והבית מכה!
יש לך מישהי להקפיץ
בהתראה כזאת קצרה?
אוי, זה נורא.
עכשיו באמת, זה נורא."