משכך הכאבים / נעם חורב

אתה היית משכך הכאבים

לימים העצובים

אתה מבין,

הייתי זקוקה לגבר-מלאך

להיתלות לו בכנפיים

אחרי שההוא הלך


כי הפצע שוב נפתח

באותו כאב עמום

וחיפשתי איזה פלסטר

לעצור את הדימום


ואז אתה הגעת

גבוה ויפה

לחשת לי את כל הדברים הפשוטים

ואהבת אותי ככה

ונגעת כמו רופא

בכל המקומות

שהוא השאיר אצלי שרוטים


רציתי לבקש ממך

סליחה

הייתי מוכרחה

לשכוח את שמו

את קיומו

ואתה,

אתה היית משכך הכאבים

אבל אף פעם לא היית

הכאב עצמו.

פוסטים נבחרים