מתג / נעם חורב

ניסיתי לזרוק לך חבל

שתטפס מהתהום

אבל שוב מלאך הסבל

תפס לי את המקום

איך הוא בא תמיד בערב,

רותח וחוטא -

מוזג את כל העצב

לבקבוקים שאתה שותה


ואתה קשה כמו סלע

מפורר את הכאב

עולה על קרוסלת האשמה

ומסתובב

הלב שלי נקרע

מלראות אותך נופל

כאילו אין לך ברירה

ואין לך גואל.


אם יום אחד תחזור

או תוריד אצבע מההדק

תדע, חיפשתי לך אור

רק לא מצאתי את המתג

עברו אולי שנתיים

אתה עולה בי ללא הרף

יש לי רק שתי ידיים,

אבל שלחתי לך אלף.


אולי היום אצליח

לא להרגיש יותר אשם

כי לא יכולתי להבטיח

ולא הצלחתי לקיים

והספק שבי נרדם

הלך לעולמו -


איך אפשר לעזור לאדם

שלא רוצה לעזור לעצמו?


(מתוך ׳שמש בצנצנת’)

פוסטים נבחרים