top of page

נר ראשון בשניידר / נעם חורב

״אני רוצה את האדום!!״ נועה שלחה יד חלשה, והצביעה על המארז.

עמד שם גם מארז ירוק. ומארז צהוב. וכחול. אבל נועה בחרה את המארז האדום, כי נועה היא ילדה בת 11 שאוהבת את הצבע אדום. אה, והיא הכי אוהבת לצייר. וגרה בפתח תקווה. והיא הבכורה. נשמע רגיל, לא? בנאלי לגמרי. אפילו די משעמם.

אבל יש גם כמה פרטים לא בנאליים בסיפור הזה של נועה. למשל שגילו לה גידול בראש (עלו על זה בזמן, תודה לאל). או שהיא מאושפזת כבר 6 שבועות. ואבא ואמא לא זזים מהמיטה שלה. או שהיא עשתה ניתוח-ראש. כן, ילדה בת 11, שעשתה ניתוח-ראש. והיא עברה גם הקרנות וכימותרפיה אגרסיבית. אז נשר השיער. והיא כמעט כבר השתחררה מבית החולים. ואז צצה פתאום תופעת לוואי נדירה. אבל יש תרופה ברוך השם. ואם התרופה תעבוד – היא תחזור סוף סוף הביתה.

ואני עומד שם במסדרון, ומסתכל על הילדה היפה הזאת, שנאלצת לסחוב על הכתפיים הקטנות שלה את כל הפרטים המאוד לא בנאליים האלה. את השמות המסובכים של התרופות. והניתוחים. והטיפולים. והיא מלופפת צינורות מבהילים. והיא יושבת על כסא גלגלים. והיא רזה וחיוורת. אבל היא לא מפסיקה לחייך אליי, ואני נמס.

אתמול הגענו, רמי קלינשטיין ואני, לחלק לילדים הגיבורים של שניידר את המארזים של ״מתנות קטנות״, לצפות איתם בסדרה החדשה שלנו, להדליק איתם נר ראשון של חנוכה, לשיר איתם ולשמח אותם. ואני... אני עובר שם ממיטה למיטה, מנסה להצחיק את הילדים, מקשקש עם ההורים, שר, מחבק, נושך את השפתיים כדי לא להתפרק, ותוך כדי אני מתפלל בלב – אלוהים אדירים, בחג הזה, שכולו אור וניסים ופסטיגלים, תעשה שלילדים האלה יהיו חיים רגילים. חיים בנאליים. משעממים.

שעלמה המהממת, מהחדר הסמוך, תתאמן על ריקודי טיק-טוק. שירין, מהמיטה פה ליד, יהיה מעריץ שרוף של בית״ר (בחר מארז צהוב, נו מה?) שענבר תקרא בפעם החמישית את ההארי פוטר שמונח לה ליד המיטה. שרואי יהיה מכור לקינדר בואנו לבן.

תעשה שיתעסקו בשטויות של ילדים. בלמה מרגי ונועה קירל נפרדו. באיפה השארתי את הסליים? במתי לוקחים אותי לחוג נינג׳ה. במתי תורי להיות אמא של שבת בגן. בכמה זמן נשאר עד סוף חופש חנוכה.

רק שלא יצטרכו לשאת עליהם את כל המילים הארוכות האלה. את הנייר-דבק הזה שמצמיד להם את הצינורות לגוף. את הכאב הזה, שאף ילד בעולם לא אמור לשאת.

בדרך חזרה הביתה אני עוצר לתדלק. אני נכנס לחנות לקנות לי קולה זירו, ומפרגן לעצמי סופגניה. יש אחת עם שוקולד. ויש ריבת חלב. ויש פיסטוק ירוק. אבל אני בוחר בזאת עם הריבה האדומה. כי זה מזכיר לי את נועה. ילדה בת 11, שאוהבת את הצבע אדום.

Comments


פוסטים נבחרים
  • Facebook - White Circle
  • YouTube - White Circle
  • Instagram - White Circle
bottom of page