צל של אישה / נעם חורב
- horevnoam1
- 12 ביוני 2021
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 9 באוק׳ 2021
ואהבתי אותך עד גדותיי
לפעמים קצת יותר מדי
לרגעים קטנים
על סדינים לבנים
ציירתי אותך כאב ילדי
ואהבתי אותך עד קצותיי
ולפעמים גם מעבר
וידיי המרפאות אספו אותך אלי
לחבוש כל כוויה וכל שבר
ואהבתי אותך עד חולשה
כמו חלום
כמו סיוט
כמו צל של אישה
ולילה אחד,
בדרכי למיטה
עברה נפשי
מול אותה מראה שרוטה
והבנתי אהובי –
אם אני רוצה איתך
נצח אמיתי
זה לא מספיק לי לאהוב אותך
אני צריכה קודם ללמוד
איך לאהוב –
אותי.
פוסטים אחרונים
הצג הכולרק שלא ניקרע כמו ים סוף. שלא נעמיק את הפצע החשוף. שלא נגזור את החוט השקוף. כן, אם בכל דור ודור האויב עומד עלינו לכלותנו - רק שלא ניפגע...
איך אפשר לדבר על פריחה כשיש לנו אחים שכלואים בחשיכה שקופאים עכשיו מקור ואין להם שמיכה בלי ריח של בית וחום של משפחה איך הפרפר פורש את...
בכיס המעיל מהחורף שעבר לא מצאתי שום שטר או קבלה, גם לא מסיכת קורונה כחולה רק סיכה צהובה כמו עדות עצובה שהקפיאה לי את הדם - כל כך הרבה...
Comments