top of page
חיפוש

צל של אישה / נעם חורב

  • תמונת הסופר/ת: horevnoam1
    horevnoam1
  • 12 ביוני 2021
  • זמן קריאה 1 דקות

עודכן: 9 באוק׳ 2021

ואהבתי אותך עד גדותיי

לפעמים קצת יותר מדי

לרגעים קטנים

על סדינים לבנים

ציירתי אותך כאב ילדי

ואהבתי אותך עד קצותיי

ולפעמים גם מעבר

וידיי המרפאות אספו אותך אלי

לחבוש כל כוויה וכל שבר

ואהבתי אותך עד חולשה

כמו חלום

כמו סיוט

כמו צל של אישה

ולילה אחד,

בדרכי למיטה

עברה נפשי

מול אותה מראה שרוטה

והבנתי אהובי –

אם אני רוצה איתך

נצח אמיתי

זה לא מספיק לי לאהוב אותך

אני צריכה קודם ללמוד

איך לאהוב –

אותי.

 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
תפילת פסח / נעם חורב

רק שלא ניקרע כמו ים סוף. שלא נעמיק את הפצע החשוף. שלא נגזור את החוט השקוף. כן, אם בכל דור ודור האויב עומד עלינו לכלותנו - רק שלא ניפגע...

 
 
 
איך אפשר / נעם חורב

איך אפשר לדבר על פריחה כשיש לנו אחים שכלואים בחשיכה שקופאים עכשיו מקור ואין להם שמיכה בלי ריח של בית וחום של משפחה איך הפרפר פורש את...

 
 
 
סיכה / נעם חורב

בכיס המעיל מהחורף שעבר לא מצאתי שום שטר או קבלה, גם לא מסיכת קורונה כחולה רק סיכה צהובה כמו עדות עצובה שהקפיאה לי את הדם - כל כך הרבה...

 
 
 

Comments


פוסטים נבחרים
  • Facebook - White Circle
  • YouTube - White Circle
  • Instagram - White Circle
bottom of page