מונית שירות

July 4, 2016

 

עליתי על מונית שירות.

קיץ תלביבי. אוויר מלוח. חום אימים.

בחור רוסי עם גופיה יושב מולי ושומע מוזיקה בפול-ווליום באוזניות. התימניה מאחוריו מנערת אותו ומבקשת ממנו שינמיך כי כל המונית שומעת. הוא מסתובב אליה ואומר: "זה תמיר גל, את לא מכירה? שירי דכאון!!" כל הסחוג עולה לה לראש והיא צורחת עליו: "אני לא מכירה תמיר גל?! אני... עוד חטפו אותי לפני שנולדת!!"

 

המונית עוצרת. שתי בנות רטובות מהים עולות. הנהג מתעצבן: "אין מצב שאתן עולות ככה למונית!" הבנות מגייסות את הקול הכי חמודי שלהן: "פליז, פליז..." הנהג לא יכול לעמוד בפניהן. הן עולות למונית ומציפות אותה באור נעורים ובריח של קרם הגנה. הן יושבות אחת ליד השניה. כל אחת מרוכזת בטלפון שלה כאילו היא כרגע קיבלה את ה"חחחחחח" הכי חשוב בחיים שלה. פתאום אני קולט שהן בכלל מסתמסות אחת עם השניה.

 

בדיוק כשהנהג נותן גז על בן-יהודה, אריק איינשטיין שר מהרדיו "סע לאט". אישה מבוגרת מאחוריי שרה איתו, נאנחת ואומרת: "אין כמו שלמה ארצי". התימניה שומעת אותה ומסננת: "איזה שלמה ארצי, מי ידע מי זה שלמה ארצי בכרם...". אחת הנערות מהים לוחשת לחברה שלה: "מה הקשר? כרם זה לא הדבר הזה של הענבים?"

 

אמא עם ילד עולה, הוא מטפטף קרטיב ענבים סגול על כל המונית והאישה המבוגרת, שלבושה בקפידה, מפצירה בה: "תנקי לו את הפנים, הוא כולו דבק!" האמא חוטפת ג'ננה ועונה לה: "גברת, את לא תגידי לי איך לגדל את הילד שלי" ואז מלטפת את הילד ואומרת: "נהוראי, תתלכלך כמה שאתה רוצה, זה כל הכיף בלאכול קרטיב". הנהג צועק: "דיר-באלאק, רק שייזהר על הריפוד".

 

בחור דתי עולה למונית. הוא מתיישב כמעט בסוף ומבקש שיעבירו מטבעות לנהג. הבחור הרוסי מקדימה מתעצבן: "מה אני, הגזבר של המונית?" האישה המבוגרת מאחורה מטיפה לו: "מי שיושב מקדימה לוקח על עצמו את האחריות להעביר את הכסף". הבחור הדתי מקבל עודף ואומר לרוסי: "אשריך אחי". הרוסי מבסוט. הדתי צועק לנהג: "אחי, נראה לי התבלבלת בעודף" בדיוק כשהאמא שמה לילד בטלפון יובל המבולבל.

 

הנהג מגביר את הרדיו. חדשות. האישה המבוגרת מצקצקת בלשונה ואומרת: "רק בכוח הם מבינים". הנהג מתעצבן: "אל תדאגי, ליברמן ייכנס בהם". הרוסי מוריד את האוזניות ונכנס לשיחה: "איזה ייכנס בהם? רק הסדר מדיני!!". התימניה מנערת את הרוסי מהגב ואומרת לו: "שים, שים אוזניות, תמיר גל מחכה לך", הנהג זורק: "אנחנו מתלבטים יותר מדי במקום לקחת החלטה!!" בדיוק כשהוא עובר בכתום מהבהב.

 

בחורה רזה ומלוכסנת-עיניים עולה למונית ומבקשת מהנהג שיעצור לה בארלוזרוב. היא מתחילה לפטפט עם הרוסי במבטא אסיאתי. הוא שם עליה את האוזניות והיא מקשיבה לתמיר גל ומחייכת. התימניה מחטטת בתיק, מוציאה שקית עם פלפל שיפקה ואומרת לאסיאתית: "אתם אוכלים חריף אשש... רוצה שיפקה?" האסיאתית לא ממש מבינה אבל מהנהנת.

 

הנהג דופק ברקס ואז דופק קללה. הכיפה של הבחור הדתי נופלת ומתגלגלת לקדמת המונית. שתי הבנות מרימות אותה ומעבירות אחורה כמו שמעבירים את הכסף. הוא מקבל אותה לידיו, שם על הראש ונושם לרווחה.

 

הילד מתחיל לבכות. האישה המבוגרת שרה לו. התימניה זורקת לרוסי: "לא פלא שהוא בוכה, גם אני הייתי בוכה אם היא היתה שרה לי..." הרוסי נשפך מצחוק. הילד קולט שהרוסי והתימניה צוחקים, והבכי שלו מתחלף בצחוק. צחוק מכל הלב והבטן, עם ריח קרטיב ענבים, כמו שרק ילדים יודעים. האסיאתית לא ממש מבינה אבל נדבקת בצחוק שלו. הנהג מסתלבט: "מה מצחיק? תספרו שגם אני אצחק" ומתחיל להתגלגל מצחוק. הבנות מהים ממשיכות להסתמס אחת עם השניה, כאילו הרגע גילו אימוג'י חדש, ומתפוצצות מצחוק. הילד הדביק את כל הנוסעים. המונית דוהרת קדימה, המזגן מגמגם, ברדיו השדרן מזהיר מעומס חום בימים הקרובים, וכולם נקרעים מצחוק.

 

הנהג צועק: "מי עוד לא שילם לי?" האישה המבוגרת מאחורה מחטטת בתיק המגונדר שלה ועונה: "אני! הנה אני מעבירה לך..." היא ממשיכה לפשפש בתיק ואומרת במבוכה: "אבל חסר לי שקל, רגע, אני מחפשת..." בפחות מחמש שניות - הבחור הרוסי, האישה התימניה, האמא, האסיאתית, שתי הבנות מהים והבחור הדתי – כולם שולפים מהכיסים מטבעות וצועקים: "הנה, הנה, יש לנו". האישה המבוגרת ממלמלת: "תודה, תודה, לא יודעת לאן זה נעלם..."

 

ואני יושב שם, בסיר המהביל והישראלי הזה, חצי בוכה-חצי צוחק, משקיף מהצד. ובא לי להרוג את כולם ועם זאת לחבק אותם. את כולם. את כל האנשים המשוגעים האלה שמרכיבים את המדינה שלנו. המדינה שלנו, שחם בה, וקשה בה, וצפוף בה, ועצוב בה. אנשים שהם אלופים בלצעוק, בלהתעצבן, בלקלל, בלעשות רעש, בלהתחצף, אבל בשניה שמישהו זקוק לעזרה, הם שוכחים מהכל, מושיטים לו יד ונותנים את הנשמה.

 

המונית עצרה בפרישמן, אנשים ישנים ירדו. אנשים חדשים עלו. המזגן חזר לעבוד. ברדיו סטטיק ובן-אל תבורי שרים על כביש החוף. ביקשתי מהמונית שתעצור לי, ירדתי מול השלט: "שדרות בן-גוריון" ואמרתי לעצמי: "בואנה, אם הוא רק היה איתנו על המונית הזאת, הוא בטח היה מבסוט".

Please reload

פוסטים נבחרים

25/09/2016

Please reload

  • Facebook - White Circle
  • YouTube - White Circle
  • Instagram - White Circle