הרומנטיקה נמצאת בפלוצים

August 26, 2015

 

הרומנטיקה נמצאת בפלוצים.

כן, כן, דווקא בפלוצים.

מה יותר אינטימי מפלוץ? עד כמה קרוב וחופשי וטבעי אתה צריך להרגיש ליד בנאדם כדי להרשות לעצמך להפליץ לידו?

 

 

השבוע עשיתי קצת סדר בטלפון ונתקלתי בתמונה שלי ושל בן-זוגי לשעבר. תמונה מדהימה. אנחנו יושבים באיזו מסעדה מפונפנת בתאילנד. שתי כוסות יין מנצנצות. מפה לבנה. אור נרות. שמיים זרועי כוכבים. אגרטל עם פרח יחיד. רומנטיקה מהסרטים.

מה שהתמונה לא קלטה זה שאני סבלתי מכל רגע כי חטפתי שפשפת מכל ההליכות, והוא – הוא ביקר בשירותים כל ארבע דקות (חלק מהמחיר שנאלצים לשלם על פתאי בדוכן-רחוב בקוואסאן). חוצמזה ששניה לפני שהתמונה צולמה ע"י המלצר האדיב – רבנו כסאח, ודמיינתי תוך כדי עיון בתפריט איך אני תולש לו את כל השערות מהראש, ובורח חזרה לישראל בטיסה הראשונה עם כל הקניות שעשינו ב- MBK.

 

 

גדלנו על משוואה פשוטה – רומנטיקה זה נר וניל-פטצ'ולי, עלי כותרת של ורד אדום, צימר בצפון, ג'קוזי מבעבע, פסנתר חרישי ותאורה מעומעמת.

אבל תפאורה, מעצם היותה תפאורה – יכולה להטעות.

תמיד מצאתי את הרומנטיקה בדברים אחרים. פשוטים הרבה יותר.

 

בפתק על המקרר שהוא משאיר לך וכותב בו: "אהובי, אל תשכח לשלם ארנונה!!!" תוך כדי שהוא עובר עם העט חמש פעמים על המילה "אהובי" כדי להדגיש אותה.

 

 

ביום הלוהט ההוא, באוגוסט, שאתה עובר מרמי לוי-לשופרסל-לויקטורי-ל- AM:PM כי אתה לא מוצא בשומקום את הקורנפלקס הספציפי שהוא כל כך אוהב.

 

 

בפעם ההיא שהוא מעיר אותך באמצע הלילה רק כדי להגיד לך בפעם הראשונה: "אני אוהב אותך", כאילו זה הדבר הכי דחוף בעולם ופשוט אי אפשר לחכות לבוקר.

 

בזה שאתה נשאר להסתכל עליו ישן, ואפילו שהוא נוחר כמו נהג משאית, ואפילו שהעיניים שלו חצי פתוחות וזה מלחיץ, ואפילו שנמתחים לו חוטי רוק מהצד של הפה הפתוח – הוא נראה לך הדבר הכי יפה וטהור ושליו בעולם.

 

ברגע הזה שעובר מולכם בשדרה ילד קטן והוא זורק לך: "יווו... איזה ילד יפה!!! כזה אני רוצה שיהיה לנו!!"

 

בערב ההוא, שהכנת חריימה בפעם הראשונה, ויצאה לך עיסת עגבניות דוחה עם טעם של המיץ שמטפטף מהשקית של הזבל, אבל הוא... הוא אוכל הכל, מלקק את הצלחת, אומר: "יצא לך בדיוק כמו של אמא שלי!!" ומבקש עוד – כי אם אתה הכנת לו את זה, זה חייב להיות טעים.

 

בפעם ההיא, שהחלקת בבית על התחת, ופתאום התחלתם לצחוק שניכם, ותפסתם את הבטן, ונשכבתם על הרצפה והתגלגלתם כמו משוגעים, ופשוט לא יכולתם לנשום במשך שבע דקות שלמות.

 

 

ברגעים הדקים האלה. האינטימיים. הלא מתוכננים. הלא מתוזמנים. הלא מקושטים.

ברגעים האלה, הקטנים של החיים, שאתה מגלה עד כמה אתה באמת אוהב את הבנאדם. בלי יין. בלי ג'קוזי. בלי ורדים. פשוט ככה.

 

 

הרומנטיקה נמצאת בפלוצים.

פשוט לא שמנו לב, כי הריח של הנר וניל-פטצ'ולי בלבל אותנו.

Please reload

פוסטים נבחרים

25/09/2016

Please reload

  • Facebook - White Circle
  • YouTube - White Circle
  • Instagram - White Circle