בגדים / נעם חורב

ראית אותי עירומה

יותר מפעם אחת

התפשטתי מולך,

כל פעם קצת.

וידך ירדה ברוך

בשיפולי אהבותיי,

מהבחוץ

אל הבתוך

אל מרתפי חלומותיי.

ולא הסתרתי את הפנים

והייתי חשופה

ואחרי כל השנים -

הרגשתי שוב יפה.

והיו ימים קדומים

נגועים בסערה

ואפס רחמים

לעצמי מול המראה.

ובקצה הגעגוע

נשארה בי עוד כוויה

כי הייתי גור פצוע,

והייתי לביאה.

ונגעת בפחדים

ונגעת בגלדים

ונגעת בשדים.

כן, ראית אותי עירומה

למרות שאף פעם לא הורדתי מולך

את הבגדים.