אבא ובן

November 19, 2018

 

ובימים הנוראים שלי, כשכלום לא הסתדר 

נכנסתי לנשק אותך, למשוך את השמיכה

הצעצועים על השטיח, ואתה עוד חצי ער 

הבטחתי לעצמי אף פעם לא לבכות מולך.

 

 

בקשת שאקריא לך סיפור לפני שינה

שאסגור את החלון כי פחדת משדים

והשארתי את הדמעות שלי עומדות על ממתינה

כי מותר להישבר, רק לא מול הילדים.

 

 

ועם עיניים של ילד, וחכמה של איש זקן -

קלטת מיד שאבא לא בסדר

אז נצמדת אליי, כי רצית לתקן

ולא הסכמת לי לקום או לצאת מתוך החדר.

 

 

ולרגע קטן, החלפנו תפקידים -

אתה היית אבא, ואני הייתי בן

לחשת לי באזן: ״אנחנו חזקים!״

ובידיך הקטנות ניסית לגונן.

 

 

ונתת לי כוחות שלא ידעתי שיש

ודקלמת בשפתיך את תפילת המתגברים

אני לא יכול לשכוח איך ילד בן שש

הצליח, כמו בפאזל, להרכיב בי את השברים.

 

 

וחייכתי עם הלב, והצלחתי להשליך

את העצב הגדול שאף אחד לא הבחין בו

לפעמים, כל מה שמבוגר פשוט צריך -

זה ילד אחד קטן שיאמין בו.

Please reload

פוסטים נבחרים

25/09/2016

Please reload

  • Facebook - White Circle
  • YouTube - White Circle
  • Instagram - White Circle