בום / נעם חורב
- נעם חורב
- 30 בדצמ׳ 2019
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 30 בספט׳ 2021
בגיל שלושים ושש
כבר קשה להתרגש.
הרי דפקת בחיים הרבה יותר מביס
וידעת כבר גבהים, וידעת תהומות
טיילת בעולם עם חלום אחד בכיס
הדרכון הפנימי שלך מלא בחותמות
ונתת כבר אמון במי שלא היה ראוי
ובכל זאת שוב הצלחת לזהות בו את הטוב
וניסית חומרים כשהכל נהיה דהוי
ושנאת את עצמך, וחזרת לאהוב
אספת הפסדים, וביקשת ניצחונות
עברת עוד פרידה, וכתבת על זה שיר
וניסית רק לבחור בטעויות הנכונות
ועשית כבר פאדיחות שעדיף שלא נזכיר
ולמדת שהזמן הוא לא תמיד רופא
והפכת לסמרטוט כדי לקבל קצת אישורים
והתחזרת על החיים כאילו הם בופה
וסגרת ת'עניין הלא פתור עם ההורים
אז בגיל שלושים ושש
כבר קשה להתרגש
אתה לומד לשלוט באש
אבל זה לא אומר כלום
כי כשכבר באה להבה
חזקה כזאת, טובה
היא באה אליך...
בבום.
פוסטים אחרונים
הצג הכולרק שלא ניקרע כמו ים סוף. שלא נעמיק את הפצע החשוף. שלא נגזור את החוט השקוף. כן, אם בכל דור ודור האויב עומד עלינו לכלותנו - רק שלא ניפגע...
איך אפשר לדבר על פריחה כשיש לנו אחים שכלואים בחשיכה שקופאים עכשיו מקור ואין להם שמיכה בלי ריח של בית וחום של משפחה איך הפרפר פורש את...
בכיס המעיל מהחורף שעבר לא מצאתי שום שטר או קבלה, גם לא מסיכת קורונה כחולה רק סיכה צהובה כמו עדות עצובה שהקפיאה לי את הדם - כל כך הרבה...