בצד המאמין / נעם חורב

אני בטוח שאז, בתקופת המכבים אחד מהם עלה לכולם על העצבים וכשמצאו את פך השמן, הוא דווקא ביאס - "זה יספיק כולה ליום. אל תבנו על נס."

ואז כשהם התחילו להתפלל ולברך הוא עמד בצד, לבד, הצביע וגיחך ואחד מהם זרק לו: "מה יש כבר להפסיד? בוא ותצטרף, מה, באת להוריד?"

ואז משום מקום, הנס הזה קרה שמונה ימים שלמים דלקה המנורה וכל המכבים רקדו שם עם האור רק זה שאז גיחך יצא בסוף חמור

אז בחנוכה הקרוב, שתכף ייכנס אני מאחל שלא נהיה כמו ההוא, המבאס שנבנה תמיד על נס, גם בלי להבין ושתמיד נבחר להיות בצד המאמין.