תפילת המימונה / נעם חורב
- נעם חורב
- 15 במאי 2020
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 13 בנוב׳ 2021
השנה לא אחפש, כמו בכל שנה איזה חבר מרוקאי שיתן לי הזמנה שישלח לי סימן, ווטסאפ קטן שיאכיל אותי ספינג׳ וילביש אותי כפתן שישאיר דלת פתוחה, בבית ובלב לחבר כזה כמוני, שתמיד-תמיד רעב שיעמיס לי עוד מופלטות ישר על הצלחת (ואז יקשיב לי מתלונן שהכל יורד לתחת)
שיפיל לי עוגיות תמרים מהמגש שימזוג לי כוס של תה עם חצי ליטר דבש שיצרח לי באוזן בלי שום רחמים: "תרבחו ותסעדו, יאללה מרימים!!"
כי השנה אין פה כלום אולי מקסימום סילסול מרוחק של מימונה בזום אז רק אתפלל שבשנה הבאה באותו היום, באותה השעה מגשי-מתוקים בידיי יתמלאו - ואמרו אמן, אמרו קולולולו.
פוסטים אחרונים
הצג הכולרק שלא ניקרע כמו ים סוף. שלא נעמיק את הפצע החשוף. שלא נגזור את החוט השקוף. כן, אם בכל דור ודור האויב עומד עלינו לכלותנו - רק שלא ניפגע...
איך אפשר לדבר על פריחה כשיש לנו אחים שכלואים בחשיכה שקופאים עכשיו מקור ואין להם שמיכה בלי ריח של בית וחום של משפחה איך הפרפר פורש את...
בכיס המעיל מהחורף שעבר לא מצאתי שום שטר או קבלה, גם לא מסיכת קורונה כחולה רק סיכה צהובה כמו עדות עצובה שהקפיאה לי את הדם - כל כך הרבה...