מפלצות / נעם חורב

כשתהיה לי ילדה

אני מקווה שאדע

לשמור עליה מרוחות ושדים

מענקים וגמדים

מיצור עם קרניים שאוכל ילדים.

אני אבדוק בשבילה מתחת למיטה

אחבוש לה בדמיון כל פצע ושריטה

אכבה את האש מפיו של הדרקון

אגרש את המכשפה שגרה בארון.

אשחק את המשחק, עד שתרגע

בפנים מבוהלות, מאוגרפות מדאגה

ואשמח שהיא ככה, פוחדת משטויות

כשיש בחוץ סיבות כל כך אמיתיות.

ואז,

כשהיא תהיה בת שבע בדיוק

אאמץ אותה אל לבי בחיבוק

ואתפלל שהיא לא תגלה לעולם

איך היצור עם הקרניים לא באמת קיים

ושהמפלצות הכי מסוכנות הן בכלל

בני-אדם.