אלף סי-סי / נעם חורב
זה התחיל לפני שנה כמעט
התאהבתי בך כמו שאת -
שיער רטוב, שמלת פרחים
חיוך לבן של מלאכים
ואת, את לא הרגשת יפה
הדבקת ריסים כמו מניפה
מרחת איפור, צבעת לבלונד
רצית רק עוד, ועוד, ועוד, ועוד
פתאום בכית: "הם לא גדולים!!"
ורצת לקנות לך זוג שתלים
אלף סי-סי בכל צד
הכל נמתח, הכל עמד
בילית ימים מול המראה
צילמת לאינסטוש כל שעה
החלפת ת'צבע בעיניים
ציירת גבות, ניפחת שפתיים
אחרי שצמת כמעט שנה
רצית עוד לייקים לתמונה
לחשת מבעד לדמעות:
"עכשיו צריך לשבור צלעות!!"
ניסיתי רק לצעוק לך: "די!"
כשאת נמחקת אל מול עיניי
ולא יכולתי לדבר
הפכת למישהו אחר
ולא ממש ידעתי איך
להציל אותך שם, מעצמך
ולא הצלחתי שתראי
כמה את יפה דרכי
לא דיברנו כבר תקופה
אולי את מרגישה יפה
אולי הזמן ריפא את לבך
אולי הפסקת להכאיב לעצמך
לפעמים אני מתגעגע
לילדה הקטנה עם המבט המשגע
לשמלת הפרחים, לשיער הרטוב
לחיוך הלבן שעכשיו הוא עצוב.