סוף / נעם חורב
- נעם חורב
- 23 באוק׳ 2017
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 30 בספט׳ 2021
כשראיתי אותך איתה
קרה לי משהו מבפנים
חטפתי את הכאפה
ישר לפנים
ופתאום הבנתי אחרי כל השנים –
שאני ואתה כבר לא נחזור
ואם נשאר אור
שמוכר תקוות-שווא
עדיף לכבות אותו כאן ועכשיו
ובפעם הראשונה
הייתי מוכנה
לעבור בתחנה
שבה אתה נוסע
ובפעם הראשונה
הייתי מוכנה
לשחרר אותך
שניה לפני שאשתגע
כנראה שהייתי צריכה סוף סגור
כהה ומוחלט, חזק וברור
כזה שינעל לי את כל הקצוות
שלא ישאיר לי מקום לקוות
כי רק כשראיתי אותך איתה
הבנתי שאתה
כבר לא תחזור אל שתי ידיי
ושאתה מאושר
באמת
באמת
בלעדיי.
תגובות