לדעת כלום / נעם חורב
אני צריך לדעת שאתה איתי,
אבל באמת.
התקליט הפנימי שלי מתחיל להישרט
וכל החרדות מסתדרות לי בשורות
כשהשדים המופרעים שלי דופקים על הקירות.
אני צריך לדעת שאתה איתי,
עד הסוף.
הכלבים שאז אילפתי פתאום לומדים לטרוף
ויש בחוץ פרחים שאף פעם לא קטפתי
ושירים כל כך יפים, שלא אני כתבתי.
אני צריך לדעת שאתה איתי,
זה הכל.
כי עולות בי מחשבות שאסור לומר בקול
והשארתי פירורים כי לא ידעתי איך לחזור
החלונות שלי פתוחים, ולא נכנס שום אור.
והפחדים הם כמו ינשוף, ערים רק בלילות
והריסים שלי קורסים מכבד משאלות
ומישהו צוחק עליי עכשיו מהמראה
אז ניסיתי חומרים כדי לברוח מהרע
ונפלתי חזרה כשניסיתי שוב לקום
אז אני צריך לדעת שאתה כאן איתי,
וחוץ מזה,
אני לא צריך לדעת כלום.