איך אפשר / נעם חורב

איך אפשר לדבר על פריחה

כשיש לנו אחים

שכלואים בחשיכה

שקופאים עכשיו מקור

ואין להם שמיכה

בלי ריח של בית

וחום של משפחה

איך הפרפר פורש את כנפיו

כשיש לנו אחים

שגוועים ברעב

כשהלב לאט משחיר

והגוף בסוף נרקב

כשמתנגן אותו השיר

ומתנגנים געגועיו

איך העץ בשדה מתהדר בלבלוב

אם יש לנו אחים

שמוחזקים עכשיו בכלוב

הפרדסים כל כך שמחים

והחג כל כך עצוב

בחלונות הבתים

נדלקים האורות

כשאנשים עוד מחפשים

את אלוהים במנהרות

השולחנות כבר ערוכים

והנשמות מפוררות

כי את שנלקח

נדרש להשיב

הירוק בפסגות

עוד ילך ויצהיב

והיופי הזה

מתפוצץ ומכאיב –

אז איך אפשר לדבר על פריחה.

ואיך אפשר לדבר על שמחה.

ואיך אפשר לדבר על אביב.