באנג'י / נעם חורב
כל כך פחדתי להרים את המבט,
להסתכל לי ישר בעיניים
כאילו כל הכאבים
הרעבים
בבת אחת
ינעצו בי לפתע שיניים
אף פעם לא העזתי לרדת למרתף
או לדפדף
בתמונות שלי עם אמא
כשהעבר שלי חזר
ונגע לי בכתף –
המשכתי רק ללכת עוד קדימה
כל השנים המודחקות
המילים המחוקות
נקברו כל כך עמוק באדמה
גם כשרציתי לשחרר
וניסיתי לדבר
לא ידעתי בדיוק איך ובשביל מה
במקום לפתור ת'בעיות
פשוט למדתי לחיות
עם הבור הזה בבטן,
בנשמה.
וגם כשמישהו מבחוץ
כבר ניסה להיכנס,
הצבתי בינינו מחיצה.
אלוהים, כל כך פחדתי לצאת ולחפש
כל כך פחדתי ממה שאמצא.
עכשיו אני מוריד
בעיניים עצומות
מעל גופי
את כל משקל הסבל -
לפעמים אדם צריך
לקפוץ באנג'י אל עצמו
וללמוד
לסמוך
על
החבל.
(מתוך הספר ׳שמש בצנצנת׳)