חופש הביזוי / נעם חורב

בשם הנאורות

התכחשתי לשמי

הפניתי עורף לעמי,

לדם מדמי.

בשם האנושיות

שכחתי את האנשים

מרוב הצורך להרשים

חיפשתי את מי להאשים

אז חילקתי את העולם

לחזקים וחלשים.

מרוב אגו אמנותי

בגדתי במשפחתי

מכרתי את שבטי

חירבתי את ביתי.

אטמתי את האוזניים

עצמתי את העיניים

חיכיתי למחיאות כפיים

אי-שם,

מעבר לים

בשם זכויות אדם

שכחתי מה זה

להיות בנאדם.