לדעת כלום / נעם חורב
אני צריכה לדעת שאתה איתי,
באמת.
התקליט הפנימי שלי מתחיל להישרט
וכל החרדות מסתדרות לי בשורות
כשהשדים המופרעים שלי דופקים על הקירות
אני צריכה לדעת שאתה איתי,
עד הסוף.
הכלבים שאז אילפתי חוזרים פתאום לטרוף
ויש בחוץ פרחים שאף פעם לא קטפתי
ושירים כל כך יפים, שלא אני כתבתי
אני צריכה לדעת שאתה איתי,
זה הכול.
כי עולות בי מחשבות שאסור לומר בקול
העבר שלי לימד אותי תמיד להיזהר
יש לי שער לדמעות, והוא נפתח כל כך מהר
והפחדים הם כמו ינשוף,
ערים רק בלילות
והריסים שלי קורסים
מכובד משאלות
ומישהו צוחק עליי עכשיו מהמראה
אז ניסיתי חומרים כדי לברוח מהרע
ונפלתי חזרה
כשניסיתי שוב לקום
אז אני צריכה לדעת שאתה איתי
וחוץ מזה,
אני לא צריכה לדעת כלום.
(מתוך ׳טיוטה של אושר׳)