נס / נעם חורב
אני שומע אותך מהחדר השני -
פורמת חלום ובוכה
פעם היינו רק את ואני
ואז כבר נהייתה משפחה
יש ילדים להחזיק, זה לא קל
יש בית, צריך לפרנס
לפני שנרגיש כבר יגיע עוד גל
וכל יום שלנו הוא נס
אני יודע,
חשוך ונמוך אצלך פנימה
בבטן שלך, הריקה
חיכית שעוד ילד יקרא לך כבר ״אמא״
והנה, את עוד מחכה
החלטנו בלי לדבר
אם נשארים אז נשארים
תראי, הכי קל לוותר
אני לא מאלה שמוותרים
אז אם זה בית משוגעים
אם נסגר לך הלב
אם הסתכסכת עם אלוהים
אם זה כואב, וזה כואב
אני עובר כשאת נוגעת
דרך כל מה שהרגשת -
ואת כל כך מתגעגעת לילד
שאף פעם לא פגשת.
(מתוך ׳שמש בצנצנת׳)