על הכתפיים / נעם חורב

לא רוצה לזכור אותך ככה -

זקן ומבולבל

עייף ואומלל

חולה ומעורפל.

הגעגוע מרחם עליי

מעגל את התמונות

זו הזקנה שמכתימה לי את הזיכרונות -

היית מרים אותי על הכתפיים

היית רץ איתי למים

היית לוקח אותי לטייל בשבת

אני מאבד אותך, אבא

כל יום עוד קצת.

לא רוצה לזכור אותך ככה -

זקן ומבולבל

עייף ואומלל

חולה ומבוהל.

ובחילוף התפקידים הזה, האכזרי

אני נלחם לשמור אותך זקוף ובריא

אני ילד מתלהב עם ניצוץ בעיניים -

מחכה שאבא ירים אותו על הכתפיים.

(מתוך הספר החדש "חוטים שקופים")