שלום-בית / נעם חורב

שתקתי למען שלום בית.

נמחקתי למען שלום בית.

נתתי את כל מה שיש לי

לפעמים גם את כל מה שאין

הרי אנחנו שברנו

אז אנחנו בסוף נתקן

הקרבתי למען שלום בית.

כאבתי למען שלום בית.

האמנתי שככה זה החיים

אז הפכתי קטנה וכפופה

אינסוף שכנועים עצמיים -

זה בטח עניין של תקופה

נשכתי שפתיים למען שלום בית.

עצמתי עיניים למען שלום בית.

בימים הייתי צוחקת

בלילות בוכה אל הקיר

מין בדידות עמוקה, משַתקת

בדידות שקשה להסביר

סבלתי למען שלום בית.

נבלתי למען שלום בית.

לרגעים יותר לא הבחנתי -

מה זיוף ומה אמיתי

ונכון שהיה לי שלום בית

אבל כבר לא היה לי אותי. (מתוך הספר "חוטים שקופים")