שרוטים / נעם חורב
בסוף כולם שרוטים
כולם מתים
מחוסר ביטחון
ואף אחד לא יודע
מה נכון
או לא נכון
בסוף כולם בודדים
כולם מפחדים
להיפתח
להתקלף
להישכח
להתעייף
להיות קרובים מדי לשמש
ואז להישרף
בסוף כולם אבודים
כולם ילדים
שמחפשים מילה טובה
כולם אורחים
כולם בורחים
לחומרים
לאהבה
בסוף כולם דפוקים
כולם משחקים
את אותו המשחק
זה אותו מאבק
יבכה מי שיבכה
יצחק מי שיצחק
ואני,
חשבתי תמיד
שאני היחיד
שאוכל פה סרטים
שחושב לוותר
עד שהבנתי שכולם פה שרוטים
אבל אף אחד לא מדבר על זה,
אף אחד לא מדבר.
(מתוך 'שמש בצנצנת')