תודה שעזבת / נעם חורב
רציתי להגיד לךָ תודה. תודה שעזבת אותי.
רק לפני כמה שנים שכבנו על הגג, מסתכלים על השמיים, וברגע אחד בלתי נשכח - ידך נפרדה מידי. כל כך הרבה כוכבים נפלו בלילה ההוא, אבל אף אחד מהם לא הצליח להגשים את המשאלה היחידה שלי - שתישאר.
מי היה מאמין שבסוף אחזור רק כדי להגיד לך תודה?
תודה שעזבת אותי. תודה, כי גיליתי שאני יכולה לבד. שאני מסוגלת לסבול את עצמי. אתה מבין, לא היה לי לאן לברוח יותר, אז נאלצתי לעמוד מול עצמי באור, להסתכל לחולשות שלי בעיניים, לצנוח אל המקומות הכי נמוכים רק כדי לעלות שוב.
תודה שעזבת אותי. תודה, כי כשאין לך על מי להישען - אתה לומד להישען על עצמך. הסתובבתי בלילות עם בטן שורפת מאלכוהול ומבדידות, הגעתי לחוף והתיישבתי מול הים, חלשה ומלוחה, ולראשונה זה זמן רב - דיברתי עם עצמי.
תודה שעזבת אותי. אחרים נכנסו ויצאו מהדירה שלי באישון לילה. זרים ובודדים כמוני שחיפשו פלסטר ללילה, מישהו לישון איתו, מישהו שיקל את הכאב, וגרמו לי להבין שלא משנה כמה אנסה - לא אוכל להסתפק בפחות מהדבר האמיתי.
תודה שעזבת אותי. כי גיליתי שאני חזקה. שאני שורדת. שלא נתתי לעצמי מספיק קרדיט. שברגע האמת, כשעמדתי על הרגליים האחוריות ונאלצתי לתת פייט, מצאתי כוחות שלא ידעתי שקיימים בי.
תודה שעזבת אותי. כי גיליתי מחדש את החברים שלי. הם היו שם בשבילי - נתנו לי את הספה שלהם, את הלב שלהם, החזיקו לי את הראש, הקשיבו לחפירות שלי ולא שפטו אותי לרגע, גם כשעשיתי טעויות.
תודה שעזבת אותי. כי אחרת לא היו קורים לי כל הדברים הנפלאים שקרו לי בזמן האחרון. אחרי שעשן השריפה מתפזר, מגיע אוויר חדש, מנחם, כזה שגורם לך להאמין שהכול אפשרי.
וכמה זה משונה שבחיים האלה, מי שמפרק אותך לחתיכות הוא גם זה שבסוף בונה אותך. מי שמפיל אותך הוא גם זה שבסוף תופר לך כנפיים. מי שפוגע בך הוא גם זה שבסוף מציל אותך.
אז תודה שהצלת אותי. ותודה, תודה שעזבת אותי.
(מתוך 'טיוטה של אושר')