אחת לכמה זמן הנפש שלי מעלה עשן - היא לא מדליקה לי נורות אזהרה לא משאירה לי מולה שום ברירה ברגע אחד, מתוזמן ובודד - היא מתפוצצת בבום אז...

לפני כמה שנים עברתי פרידה קשה. כזאת שכוללת את כל שלבי הגיהינום: הכחשה, כעס, החזרת ציוד, וודקה בשתיים בצהריים, התהייה "מה היה קורה אם…״,...

אנחנו לא מדברים בטלפון כל יום או יושבים לקפה פעם בשבוע בשגרה הצפופה שלי – אין לך מקום ובחיים העסוקים שלך - אני לא שחקן קבוע אני לא מעודכן...

עכשיו זה הזמן שלי לעבור דרך הפחד רק אז אראה את הדרך נפתחת רק אז אנשים בי את כל מה שמת רק אז אהיה משוחרר באמת עכשיו זה הזמן שלי לעבור דרך...

לכל מי שעבר את הלילה שסלח על בגידה של הגוף לכל מי שהמשיך הלאה לכל מי שהצליח לעוף לכל מי שחייך אל העצב שהבטיח למצוא בחושך תקווה שבחר להניח...

במחקרים שנעשו ביערות עצומים הגיעו לממצאים די מדהימים ולמסקנה אחת חד-משמעית: העצים מתקיימים בערבות הדדית מתחת לשטח, עמוק באדמה מסתעפת רשת...

באיזשהו שלב הכאב מוותר כאילו אומר: גדול עליי כל העסק הזה, ומתפטר. ואז אתה נשאר עם משהו לא מוגדר מין עצב בר לא מדובר זר אבל מוכר. בלי סוף....