הכול מתפוצץ בכותרות, בעיתונים בתכנית של הבוקר ובין הסדינים בשואלי שאלות ובחוסר עונים הכול מתפוצץ גם אצל השכנים הכול מתפוצץ שוב בלילה לבן...

לקח לי שנים להיפטר מהרגלים ישנים – להפסיק להסתובב כמו קרוסלה נטושה להגיד את האמת שלי, גם אם היא קשה לקח לי שנים לחיות בשלום עם מה שבפנים...

אנחנו לא מדברים בטלפון כל יום או יושבים לקפה פעם בשבוע בשגרה הצפופה שלי – אין לך מקום ובחיים העסוקים שלך - אני לא שחקן קבוע אני לא מעודכן...

החברה הכי טובה שלי התגרשה. אחרי 12 שנות נישואין - חלקן מאושרות יותר, חלקן מאושרות פחות, חלקן לא מאושרות בכלל – הם הגיעו להחלטה משותפת...

כשהייתי בן חמש, בפעם הראשונה, נעמדתי על הרגליים האחוריות ויצאתי להגנת אמא שלי. זה היה ביום שבת או באיזה חג (תסלחו לי אם הפרטים מטושטשים....

יש לך הרגל כזה מחורבן - להשאיר מסטיק משומש על השולחן לגלגל לכדור ורוד ומושלם ולשכוח לגמרי שהוא שם מאה פעם כבר ביקשתי שתפסיק זה רטוב...

כואב לי. זאת ההרגשה שהתעוררתי איתה לפני כמה ימים. ניסיתי לחפש הסבר, אבל שום דבר חריג לא קרה. השמש אותה שמש. הדירה אותה דירה. המיטה אותה...