כל אדם קרע מתישהו את ים סוף כל אדם עמד פעם חשוף מול גלי הסערה לבדו על הסירה כל אדם נלחם מתישהו כאילו אין ברירה כל אדם קרע מתישהו את ים...

פעם רציתי שכולם יאהבו אותי, כולם. והייתי מוכן ללכת בשביל זה עד קצה העולם. אז חייכתי בנימוס גם כשהפנו לי את הגב וכופפתי עקרונות כדי לצאת...

ובזמן הזה שעבר – צמח בי עוד איבר. כזה לא מוכר עקר כמו יד או רגל או זנב כאילו מאה קילו התיישבו לי על הגב. והוא קם איתי בבוקר אל ידיעות הדם...

פעם היו לי מיליון חברים הטלפון שלי צילצל לילות ובקרים - חבר אחד ליציאות חבר אחר לדמעות חבר אחד שמעביר לי את הזמן ברכבת היה אחד כזה מופרע...

ילדתי, כשאת משחקת קלפים או מחליפה מדבקות בצורת לב - למדי את תורת הנחישות היטב. דרשי לעצמך את מה שהובטח צאי להילחם על כל מה ששלך עמדי...

בכיתה ב', בפורים המורה כתבה פתק להורים: "נא לשלוח את הילד עם משלוח מנות, אפשר להכין, ואפשר גם לקנות!" אז אבא לקח אותי למכולת של יששכר...

בגדול, הסיכויים היו נגדנו. הגענו זה לזה בתקופה הכי לא מתאימה - אני הייתי מרוסק אחרי פרידה. אתה היית קצין קרבי שבדיוק יצא מהארון, ועבר...